ברטנורא על משנה כלים כו:ד

1ותקנה טמא מדרס. עדיין עומד בטומאתו, כיון דאוזן שניה קיימא:

2טהור מן המדרס. אע״פ דנתקנה ראשונה קודם שנשברה שניה, מכל מקום טהור, דפנים חדשות באו לכאן, שלאחר שירדה לה טומאת מדרס נתחדשו לה פנים הללו, ואין זו הראשונה מאחר שכבר נתקלקל בה כדי בטולה:

3אבל טמא מגע מדרס. משום דאוזן ראשונה כשנשברה, ותיקנה שהביא אוזן אחרת תחת השבורה וחיברה לסנדל, נטמאת מגע מדרס, שהרי נגעה בסנדל הטמא מדרס, וכי נשברה אוזן שניה דפרח מינה טומאת מדרס אשתייר ביה טומאת מגע, דכל הסנדל מחובר לאוזן ראשונה שנתקנה:

4עד שנפסקה. אוזן שניה.

5טהורה. דכיון דנשברו שתי אזנים תו לא חזי למידי:

6עקבו. עור של סנדל המכסה את גובה הרגל שכנגד שוקו מאחוריו:

7חוטמו. שעולה כנגד אצבעות הרגל מלפניו:

8טהור. מטומאה דלמפרע, אבל מקבל טומאה מכאן ולהבא:

9סוליים. עור שתחת פרסת הרגל בלבד. שאין לו עקב. ובלע״ז סול״א:

10האמום. דפוס של מנעל עשוי מעור מלא שער:

11ר׳ אליעזר מטהר. דסבר לא נגמרה מלאכתו של מנעל עד שישמטנה מעל גבי האמום:

12וחכמים מטמאין. דחשבי ליה נגמרה מלאכתו. והלכה כחכמים:

13כל חמתות צרורות. נאדות שניקבו נקב המוציאן מידי טומאתן וקשר הנקב:

14טהורין. כמו שהיו, מפני שעתיד להתיר הקשר:

15חוץ מקשר של ערביים. שאינו נוח להתיר:

16צרור שעה. קשר העשוי לפי שעה ועומד להתיר:

17צרור עולם. קשר העשוי להיות קיים לעולם:

18כל חמתות צרורות טהורות. בין צרור עולם בין צרור שעה, ואפילו של ערביים. והלכה כתנא קמא: