ברטנורא על משנה נדה ח:ב

1ותולה. הכתם שמצאה:

2בכל דבר שהיא יכולה לתלות. לומר שלא ממנה היה:

3מאכולת. כינה:

4עד כמה הוא תולה. בדם מאכולת:

5עד כגריס. אבל טפי מהכי אין דם מאכולת כל כך גדול. ובהכי מיהא תליא ואף על פי שלא ידעה שהרגה. ור׳ חנינא פליג אתנא קמא דאמר הרגה אין, לא הרגה לא. ואין הלכה כר׳ חנינא בן אנטיגנוס:

6ותולה בבנה ובבעלה. השוכבים אצלה אם יש בהן מכה, לומר שכתם זה מהן היה:

7ואם יש בה מכה. שהעלתה קרום:

8והיא יכולה להתגלע. להגלות. מלשון לפני התגלע הריב (משלי י״ז:י״ד). כלומר, שיסיר הקרום ויקלף ותתגלה המכה ויצא ממנה דם, תולה בה: