ברטנורא על משנה נדה ח:א

1הרואה כתם. כנגד בית התורפה. בית הערוה:

2טמאה. דאיכא למימר, דם מאותו מקום נפל:

3על עקבה. זמנין דמתרמי ונגע באותו מקום:

4ועל ראש גודלה. דבהדי דפסעה מתרמי גודל שברגלה להיות תחת אותו מקום ודם נוטף עליו:

5על שוקה ועל פרסותיה מבפנים טמאה. כשאדם עומד ומחבר רגליו ושוקיו זו בזו, כל מה שמחובר מהם זו עם זו, קרוי לפנים:

6מבחוץ. מכאן ומכאן:

7ועל הצדדין. אחורי השוק כל גובהן כנגד העקב, ולפניו כל גובהן כנגד הרגל, קרויים צדדים:

8מן החגור ולמטה. כנגד בית התורפה הוא:

9אם מגיע כנגד בית התורפה. כגון שנמצא בראש בית ידה סמוך ליד, שפעמים שפושטתן מזרוע ונופל כנגד מטה:

10ואם לאו. שלא כנגד בית התורפה, כגון שנמצא סמוך לכתפות:

11שהוא חוזר. פעמים שראש החלוק נהפך כנגד פניה של מטה:

12וכן בפוליון. מטפחת שהיא מתכסה בו: