ברטנורא על משנה טהרות ט:ד

1הגומר את זיתיו. לאחר שעבר זמן הגתות והבדים. דבשעת הגתות והבדים הא תנן בחגיגה שהכל נאמנים על התרומה בשעת הגתות והבדים:

2ושייר. צ״ל ישייר וכן הוא בס״י.

3קופה אחת. כדי שיפריש ממנה תרומה ומעשר בטהרה ויתננה [לעיני הכהן, שהכהן] עצמו יראה שגמר עתה את זיתיו, שאם לא יתננה לעיני הכהן, הוא אינו נאמן לומר ששמרן בטהרה, כיון שעבר זמן הגתות והבדים. ואית ספרים דגרסי לעני הכהן, משום דתרומה מועטת כזו שמפרישים לאחר הגתות והבדים אין רגילין לתת אותה אלא לכהן עני משום הכי תני כהן עני, והוא הדין דמצי לתת אותה לכהן עשיר:

4יוליך לו את המפתח מיד. ומהימנינן ליה במאי דאמר שעתה גמר זיתיו:

5ר׳ שמעון אומר מעת לעת. של גמר לקיטת הזיתים, אם הביא לו את המפתח, מהימנינן ליה. והלכה כר׳ יהודה. ובתוספתא (פרק י׳) משמע דמיד דקאמר ר׳ יהודה, היינו כל אותו היום: