ברטנורא על משנה זבחים יג:ד

1שהיה פסולן בקדש. כגון הלן והיוצא והנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו, הואיל ובפנים אם עלו לא ירדו, מתקבל בפנים קרינן ביה וחייבין עליהן בחוץ, דכתיב (שם) לעשות אותו לה׳, כל הנעשה לה׳ חייבין עליו בחוץ, וכל שאינו נעשה לה׳ אין חייבין עליו בחוץ:

2המעלה כזית מן העולה ומאימורין. חצי זית מזה וחצי זית מזה:

3חייב. דכולה כליל:

4הלבונה. של מנחת נדבה:

5והקטורת. של כל יום פרס שחרית ופרס בין הערבים:

6ומנחת כהנים. שהיא כליל וראויה להעלאה כקומץ של מנחת ישראל. אבל שיירי מנחת ישראל אינו חייב על העלאתן בחוץ:

7מנחת כהן משיח. עשירית האיפה שהוא מביא בכל יום:

8כזית. דהיינו שיעור הקטרה:

9עד שיקריב את כולן. דקסבר כל המתירין מפסלי בחסרון, וכל זמן שלא קרבו כולן לא הויא הקטרה לצאת בעלים ידי חובתן. ולרבנן הני נמי הוי הקטרתן בכזית, היכא דכולו קיים ולא חסרו קודם הקטרה:

10ושייר מהן וכו׳ חייב. שהרי בזה נגמרה הקטרה:

11וכולן שחסרו כל שהן. קודם הקטרה על ידי איבוד או שריפה, נפסלו בחסרונן, דכתיב (ויקרא ב׳:ג׳) והנותרת מן המנחה, פרט לשחסרה היא או שחסר קומצה קודם הקטרה: