ברטנורא על התורה, ויקרא א:א
ברטנורא על התורה · Bartenura on Torah, Leviticus 1:1
Open in the reader →1וגם עתה שומר לראשי קומה עזרתה בספר שלישי
2ותופע עלי נהרה בחדושי ספר ויקרא
3ויקרא לכל דברות ולכל אמירות ולכל צויים קדמה קריאה נ"ל דיליף לכל דברות מהכא דכתי' ויקרא ואח"כ וידבר וקרוי דברות הדברים שנאמרו לו למשה לאמרם לישראל כדכתי' הכא דבר אל בני ישראל ולכל אמירות יליף מדכתי' בפרשת ואלה שמות וירא ה' כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה וקרי אמירות דבר שאין בו צווי מצוה כי ההיא דהתם אי נמי יליף ליה מדכתיב בפרשת יתרו ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב והתם לא הוי אלא ספור דברים בעלמא. ולכל צווים יליף ליה מדכתי' בפ' יתרו ויקרא ה' אל משה אל ראש ההר וכתו' בתריה ויאמר ה' אל משה רד העם בעם פן יהרסו וזה קרוי צווי כי הוא לפי שעה ולפי זה קרי דברות המדות שהם. נוהגות לדורות וקרי אמירות הדברי' שאינן רק ספור שאינן אלא לו לבדו כמו אל תקרב הלום וקרי צווים האזהרות שהן לפי שעה ובתורת כהנים דריש ליה ר' שמעון מדכתיב וידבר דבר לכל אמירות וצווים מהר"ר:
4ויקרא אל משה הקול הולך ומגיע לאזניו אבל ישראל לא היו שומעין משמע דדריש ליה מויקרא אל משה ולקמן דריש ליה שקול לו קול אליו מדקאמ' יכול ישמעו לקול הקריאה והמעוט דלעיל הוי לעניין הדבור דכתי' בתריה וידבר אליו ת"ל ר"ל לו קול אליו דמיניה ממעטינן הדבור א"כ הוא דאמרינן לעיל ויקרא אל משה הוא למעט שלא היו שומעין קול הקריאה ומה שאמר ת"ל (עיין בשו"ת הרב ר' משה אלאשקר סי' צ"ג שהביא דעות על נשתוונא דנא) קול לו קול אליו במסכת יומא (פ"ק) מפרש הכי קאמ' דכתיב וישמע את הקול מדבר אליו והיה יכול לכתוב את הקול מדבר לו והייתי ממעט מיניה אהרן בלבד ת"ל קול מדבר אליו למעוטי מיניה שכל ישראל לא היו שומעין מהר"ר:
5מאהל מועד יכול מכל הבית וכו' ת"ל מבין שני הכרובים אין להקשות אם כן לשתוק מהני קראי דאהל מועד ומעל הכפורת שהרי כתב למעלה שהיה הקול נשמע בכל האהל ובפתח היה נפסק וקרא דעל הכפורת אצטריך ללמד על ודברתי אתך מעל הכפור' כדאיתא בגמ':
6לאמור צא ואמור להן דברי כיבושין נראה דדייק ליה מדכתיב וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר ואח"כ דבר אל בני ישראל א"כ לא שייך לאמר להן לישראל ולכך פי' בו צא ואמור להן דברי כבושין ואח"כ פי' ד"א צא ואמור להן וכו' ולפי שבהרבה מקומות בתורה לא שייך לפרש כאן אמור להן דברי כבושין דדווקא הכא שייך למימר הכי משום דהוי דבר שיש בו חסרון כיס שהוא התחלת דברי הקרבנות אבל במקומות אחרים לא לכך פי' ד"א צא אמור להם וכו':