בית יוסף, חושן משפט ריד:י
בית יוסף · Beit Yosef, Choshen Mishpat 214:10
Open in the reader →1בירה שהוא בית גדול ובתים קטנים פתוחים לתוכו והוא עומד באחד מהם ואמר בית זה אני מוכר לך וכו' בר"פ המוכר את הבית (בבא בתרא סא:) אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה המוכר בית לחבירו בבירה גדולה אע"פ שמצר לו מצרים החיצונים מצרים הרחיב לו ה"ד אילימא דקרו לבית בית ולבירה בירה פשיטא בית זבין ליה בירה לא זבין ליה אלא דלבירה נמי קרו בית כוליה זבין ליה לא צריכא דרובה קרו לבית בית ולבירה בירה ואיכא נמי דלבירה קרו בית מהו דתימא כוליה זבין ליה קמ"ל מדהו"ל למכתב ולא שיירית בזביני אילין כלום ולא כתב שיורי שייר ופרשב"ם בירה בית גדול הוא ופתוחים לו בתים סביבותיו ואין הבירה עשוייה לתשמיש אלא לישיבה והילוך בני הבתים והכל בית אחד הוא כדכתיב הבירה אשר הכינותי המוכר בית לחבירו וכגון שהיה עומד באחד מבתי הבירה וא"ל בית זה אני מוכר לך כולה זבין ליה דכיון דליכא דקרי לבית בית ולבירה בירה אלא כולה ביחד מיקריא בית מיהו בית זבין ליה קנה הכל דאיכא דקרו לבית שבבירה בית (ולבית) ולבירה עצמה קרו בירה מ"ד כיון דמצר ליה מצר בראי וכולה מיקריא בית כולה זבין ליה קמ"ל רב נחמן דלא אמרי' הכי עכ"ל: וכתבו התוס' אלא דקרו לבירה נמי בית פי' ריב"ם אלא דכ"ע כשמזכירין בית סתם כל הבירה משמע וכשרוצים להשכיר בית אחד בלא בירה צריכין לפרש ולומר בית אחד בלא בירה אני אומר א"כ אפילו לא מצר מצרים החיצונים כולה זבין ומתוך לשון הקונדריס נמי משמע שרוצה לפרש כן ולפירוש זה הא דכתיב בכל הספרים לבירה נמי בית היינו כמו שקורין לבירה בירה קורין נמי לבירה בית וקשה לר"י דא"כ הו"ל לשנויי לא צריכא דקרו נמי לבית בית וקרו כ"ע לבית בית ולבירה בית ואמאי איצטריך למימר דאיכא דקרו לבירה בירה פירוש ולא בית ואיכא נמי דקרו לבירה בית ונראה לר"י דה"פ ואלא דקרו לבירה נמי בית כמו שקורים לבית בית כוליה זבין כיון דמצר לו מצרים החיצונים ובתר הכי משני דלאו כ"ע קרו לבירה בית אלא איכא דקרו לבירה בירה ולא בית עכ"ל. ודברי רבינו הם כפי' ריב"ם ורשב"ם. וכתב הרא"ש מ"ד כוליה זבין ליה קמ"ל מדהו"ל למיכתב ולא שיירית בזביני אילין קדמי כלום ולא כתב ליה ש"מ שיורי שייר אבל אי כתב ליה ולא שיירית בזביני אילין כלום מכר לו כל הבירה ודוקא דאיכא דקרו לבירה בית אבל באתרא דקרו לבית בית ולבירה בירה אע"ג שכתב לו ולא שיירית בזביני אילין כלום בית זבין ליה בירה לא זבין ליה דכיון שאין בירה בכלל בית נמצא שאין בירה בכלל זביני אילין עכ"ל וכ"כ ה"ה בפכ"א מה"מ בשם המפרשים: כתב הרשב"א שנשאל מי שמכר לראובן בית מסוים בתוך חצרו וכתב לו מכרתי לך בית פלוני כמו שהוא בנוי עכשיו ולא כתב לו עומקא ורומא ולא מארעית תהומא עד רום רקיעא אחר כך חזר ומכר ללוי כל הבתים ובכללם אותו בית שמכר לראובן וכתב לו מארעית תהומא עד רום רקיעא מי אמרינן אהני שטרא דלוי למקני אוירא אע"פ שלא קנה הבית שכבר מכרו לראובן והשיב רומא אין לו גוף ואויר בלבד קנה ואינו נמכר בפני עצמו כדגרסי' בירושלמי ולפיכך אפילו מכר ללוי בפירוש אויר שעל בית זה שמכר לראובן לא עשה כלום ומ"מ אם מכר לו כל חצרו וסיים לו מצרים וכתב לו כל מה שיש בתוך מצרים אלו מכרתי לך ולא שיירית בזביני אילין קדמי כלום עומקא שתחת הבית שמכר לראובן מכור ללוי וכן בור ודות החפורים וכן גג שעל בית של ראובן ואם יש גג ע"ג בית של ראובן כיון שהוא נכנס בכלל מכר של לוי אף האויר שעל הגג עד רום רקיעא קנוי ללוי שהרי נקנה עם גוף הגג ואני אומר דאיפשר שאם מכר בפירוש ללוי עומקא ורומא של אותו הבית וכתב לו הבית לרומא קנה כמוכר שדה למעשרותיו ודקל לפירותיו לפי שבירושלמי נראה שהשוו אותם זה לזה ומיהו צריך להתיישב עוד בדין זה שיש לחלק דשאני דקל שאין הפירות בעולם ולפיכך א"א לשיירן אא"כ שייר גוף לפירות אבל האויר ממילא הוא משוייר וא"צ לשייר גוף שהרי לא נכנס בכלל המכר וא"כ במוכר גוף לאויר המשוייר לא עשה כלום ובירושלמי לא להשוותן לגמרי הביאן אלא להשוותן לדין זה בלבד שאם מכרם אינם מכורים ואם שייר משויירים ולא מטעם אחד אלא כל אחד לפי ענינו ולעולם המוכר את הבית ולא כתב לו עומקא ורומא אין הרום מכור וממילא הוא משוייר ואין צורך לשייר גוף לאויר ולפיכך אם חזר ומכר גוף לאויר לא עשה כלום עכ"ל. ועיין בתשובת הרשב"א סימן תת"פ. וכתב עוד הרשב"א בתשובה המוכר או הנותן כל שלא פירש ממכרו או מתנתו לא נכניס אנו בהקנאתו יותר ממה שהקנה אבל הסיפור בדרך הודאה במה שכבר הקנה אינו צריך רק לספר ולהודות דרך כלל לא דרך פרט והוא שאמרו (גיטין סד) האומר גירשתי את אשתי נאמן להבא ואע"פ שלא פירש אם גירש אותה לגמרי או שייר מעשה ידיה וכיוצא בזה או שמא לא התירה לכל אדם וכן האומר עשיתי את פלוני עבדי בן חורין לא הוצרכו לפרש שם כיצד עשאו בן חורין וזה נ"ל ברור עד שאני אומר שאילו האומר לחבירו בית זה אני מוכר לך ומצר לו מצרי הבירה דקי"ל מצרים הרחיב לו מדהו"ל למיכתב ולא שיירית בזביני אילין קדמי כלום ואם כתב והודה לו כמספר מה שהיה עם מה שהוא רוצה להוסיף לו עכשיו ואמר מכרתי ביתי לפלוני ומצריו פלוני ופלוני והריני מיפה עכשיו כחו בשוה כך וכך הודה במה שיש תוך המצרים שאין זו שעת הקנאה עד שנאמר מדהוה ליה למיכתב ולא כתב שיורי שייר עכ"ל: וכתב עוד בסי' אלף וקל"ה שאלת ראובן ירש בית מיעקב אביו ועירב בו בתים תוך המצרים אח"כ נתנו במתנה לחנוך בנו וכתב לו איך נתתי לו במתנה הבית שהיה מיעקב אבי וסיים לו מצרים אחר כך מת ראובן ויצאו עוררין על חנוך לומר לא נתן לך ראובן תוספת הבנין שבנה הוא כי זה התוספות לא היה של יעקב אביו. תשובה אם פרץ ועירב קרקע שהיה חוץ למצרי בית יעקב אביו ולא מצר לו מצרים החיצונים הדבר ברור שאינו בכלל המתנה ואם מצר לו מצרים החיצונים וכתב לו כל מה שיש תוך המצרים נתתי לו הכל נתן לו ואם בנה בתים בתוך מצרי בית אביו כגון שבנה עליות ע"ג הבית הכל לפי מה שכתב שאם כתב לו מתהום ארעא עד רום רקיעא הכל נתן לו ואם בנה בתים בחצרות בית אביו ובתוך המצרים ומצר לו מצרים החיצונים דינו מבואר בר"פ המוכר את הבית בההיא דרב נחמן אמר רבה בר אבוה עכ"ל: כתב ה"ר יהודה בן הרא"ש שנשאל על ראובן שיש לו שני בתים זה אצל זה ומכר אחד לפלוני ודרך הבתים שבתי הכסאות נמשכים מבית לבית דרך חפירות ובא הלוקח לסתום החפירה שהיה נמשך בית הכסא של בית המוכר והלוקח טוען שכתב לו מתהומא ועד רקיעא והמוכר טוען שלא מכר לו ע"מ שיפסיד לו ביתו והשיב שהדין עם המוכר: