בית יוסף, חושן משפט רטו:ד
בית יוסף · Beit Yosef, Choshen Mishpat 215:4
Open in the reader →1המוכר את הבית הבד מכר את האבן הגדולה הבנויה על הארץ וכו' משנה שם (שם:) המוכר את בית הבד מכר את הים ואת הממל שעושין בו מלאכה ואת הבתולות אבל לא מכר את העכירים ואת הגלגל ואת הקורה ובזמן שא"ל היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורים ובגמרא שם ים טלפחא ממל מפרכתא בתולות א"ר יוחנן כלונסות של ארז שמעמידין בהם הקורה עכירים כבשי גלגל חומרתא ת"ר המוכר בית הבד מכר את הנסרים ואת היקבים ואת המפרדות ואת הריחים התחתונות אבל לא העליונות בזמן שא"ל הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורים בין כך ובין כך לא מכר את העכירים ולא את השקין ולא את המרצופין. ופר"ש נראה בעיני דכל הנך דקתני בהו מכר קבועין הם שם ואינך דאינן מכורים בכלל בית הבד מיטלטל הן כדאמרינן גבי בית שמכר מכתשת קבועה ולא המיטלטלת: טלפחא. היא עריבה עגולה כעדשה: מפרכתא. אבן נקובה שמכניסין בה עץ ומפרכין בה הזיתים בבית הבד: כלונסות. אותן שנועצים בארץ בראש הגת מכאן ומכאן ונוקבים זה כנגד זה ונותנים בריחים מזה לזה ומעמידין הקורה על הבריח: כיבשי. נסרי' שנותנין על הזיתים בבית הבד כשמורידין הקורה לכבשן ומשום דמיטלטלי לא מיזדבני: חומרתי. ויין בלע"ז שמגלגלין בה את הקורה להעלות ולהוריד: מכר את הנסרים. אינם כיבשי דא"כ תיקשי אמתניתין אלא הן כעין נסרים נתונים סביב הזיתים בבית הבד כדי שלא יתפזרו אנה ואנה בהכביד הקורה עליהם ונראה בעיני שמחוברים שם וקבועים הם שם לעולם והיינו עקל בית הבד שקושרים בהם הזיתים כדי שלא יתפזרו: יקבים. היינו ים החקוקה ועשויה כעין יקב: הריחים התחתונה. קבועה היא וטוחנין בה זיתים שבתחלה מפרכין אותם במפרכות ואח"כ עוצרין אותם בבית הבד: שקים ומרצופין. לשאת בהם זיתים בבית הבד אלא שהמרצופין הן של עור והשקים מנוצה של עזים וכל דמיטלטל לא מזדבן. והרמב"ם פירש בפירוש המשנה ים האבן שטוחנים בתוכו הזיתים וממל הוא האבן שטוחנין בו הזיתים למעלה בתולות הן כלונסות של ארז שמעמידין בהם את הקורה מהבד עכירין הם הנסרי' הכבדין שמכבידי' אותם (את) האמתחו' ששמים בהם הזיתים הכתושים ועליהם נתלית האבן וכובשין וגלגל שמגלגל האבן ומגביה אותה ומכביד על הזיתים הכתושים והשמן יוצא עכ"ל. וז"ל בפכ"ה מהלכות מכירה המוכר את בית הבד מכר את האבן הגדולה הבנויה בארץ שטוחני' עליה זיתים ואת הכלונסאות של ארז שסומכין בהם בעת טחינת הזיתים ואת היקבים ואת הכלים שנותנים בהם את הזיתים הכתושים והם המפרכות אבל לא מכר את הריחים העליונה ובזמן שא"ל הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורים בין כך ובין כך לא מכר את הכובשין שמכבשין בהם הזיתים ולא את הגלגל ולא את הקורה ולא את השקין ולא את המרצופין וכתב הה"מ האבן הגדולה זה כתב במקום ים הנזכר במשנה ולשון ן' מיגא"ש ז"ל והוא כמו אבן ריחים בנויה ע"ג אצטבא שעליה טוחנין זיתים עכ"ל ורבינו נמשך אחר דברי הרמב"ם ז"ל בה"מ וזהו שכתב מכר את האבן הגדולה וכו': ומ"ש ואת הים שהשמן יורד לתוכו כשנעצר זהו פי' יקבים הנזכר בברייתא וכדברי הרמב"ם וי"ל ויש לתמוה עליו למה לא כתב שמכר את המפרכות אבל אין לתמוה עליו למה לא כתב שלא מכר את הכובשין ולא את הגלגל דאיכא למימר דמשמע ליה שכל זה בכלל ריחים העליונה וכן אין לתמוה עליו למה לא כתב שאם א"ל הוא וכל מה שבתוכו הכל מכור חוץ מהכובשין וגלגל וקורה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל דאדרבא על הרמב"ם ז"ל יש לתמוה למה פסק כן דהא מתני' קתני דאם א"ל היא וכל מה שבתוכה עכירים וגלגל וקורה מכורים ואע"ג דברייתא קתני בין כך ובין כך לא מכר את העכירים לא הו"ל למיפסק אלא כסתם מתניתין ועוד דאפילו כברייתא לא אתי דהא ברייתא לא קתני דלא מכר אלא עכירין ואילו גלגל וקורה לא קתני וצ"ל שהרמב"ם היה גורס כן במשנה ויש קצת גילוי לזה בדברי ה"ה ז"ל וז"ל הרא"ש ת"ר המוכר את בית הבד מכר את הנסרים וכו' בין כך ובין כך לא מכר את העכירים ולא את הגלגל ולא את הקורה ולא את השקין ולא את המרצופין כך כתוב הגירסא בספרים וכן הביא רב אלפס ותמיהא לי דבמתניתין לא מיתניא הכי ומתני' היא עיקר ואם אמר בין כך ובין כך כולן מכורין עכ"ל. וכתוב בנ"י שכן פסקו רבינו חננאל ורבי' האי ז"ל וראיתי כתוב שכן נראה מדברי הרי"ף שכתבן סתם ומה שהביא ברייתא לאו משום דבעי למימר דהלכה היא אלא ללמוד ממנה אותם שנשנו בברייתא ולא נשנו במשנתינו עכ"ל: א"ל בית הבד וכל תשמישיו אני מוכר לך והיו לו חוצה לו חנויות וכו' דברי רבי' קצרים שהו"ל לכתוב תחלה ואם אמר לו בית הבד וכל תשמישיו אני מוכר לך הרי כולם מכורים וכדקתני בברייתא בגמ' וכתבה הרמב"ם בפכ"ה מה"מ כלומר ואפילו שקין ומרצופין מכורי' ואח"כ הו"ל לכתוב היו לו חוצה לו חנויות כו' והא דהיו חוצה לו חנויות שם (סח.) ההוא דא"ל לחבריה בית הבד וכל תשמישיו אני מוכר לך הוי הנהו חנואתא אבראי דהוו שטחי בהו שומשמי אתא לקמיה דרב יוסף א"ל תנינא בית הבד וכל תשמישיו אני מוכר לך הרי כולן מכורים אמר ליה אביי והא תני רבי חייא אין כולן מכורין אלא אמר רב אשי חזינן אי א"ל בית הבד וכל תשמישיו ואילין מצרנהא קני ואי לא לא קני. ופר"ש חנואת' חנויות למכור בו פת ויין: שטחי בהו שומשמי. לייבשן כדי לעשות שמן בבית הבד זה אבל עיקר תשמישן למכור בו פת ויין הוא: הרי כולן מכורים. ואפי' אוצרות של עצים וה"ה לחנות זה. אי אמר לו בית הבד וכל תשמישיו ואילין מצרנהא והני בכלל הני מצרני קנה ואי לא לא קנה: