בית יוסף, חושן משפט רטו:א
בית יוסף · Beit Yosef, Choshen Mishpat 215:1
Open in the reader →1(ב) (ג) המוכר את החצר מכר בורות שיחין ומערות שבה וכו' משנה בפרק המוכר את הבית (בבא בתרא סז.) המוכר את החצר מכר בתים בורות שיחין ומערות אבל לא את המטלטלין בזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורים בין כך ובין כך לא מכר את המרחץ ולא את בית הבד שבתוכה ובגמרא (שם) תנו רבנן המוכר את החצר מכר בתים החיצונים ובתים הפנימים ובית ההלפאות חנויות פתוחות לתוכה נמכרות עמה ושאין פתוחות לתוכה אין נמכרות עמה פתוחות לכאן ולכאן אלו ואלו נמכרות עמה והא תני ר' חייא אלו ואלו אין נמכרות עמה לא קשיא הא דרוב תשמישתייהו לגו הא דרוב תשמישתייהו לבר. ופר"ש המוכר את החצר. סתם: מכר בתים. הפתוחים לחצר ובורות שיחין ומערות שבתוך הבית אע"ג דהמוכר את הבית לא מכר בורות שיחין ומערות לגבי חצר מיהא בטלי ונמכרין בכלל חצר: אבל לא את המטלטלין. תשמיש הבית שאינן קבועים כ"כ הנך דאמרן לעיל דאינן מכורים בכלל בית וכ"ש שאר מטלטלין דאינם בכלל תשמישי בית: הרי כולם מכורים. המטלטלין תשמישי בית כולם דאיקרו מטלטלי כדאמר בפ' מי שמת ולא חיטי ושערי: החיצונים. הפתוחים לחצר: ההולפאות. פר"ח קרקע שעפרו חול שמוציאין ממנו זכוכית ובפרק קמא דשבת (דף טו:) אמרינן בזכוכית שתחלת ברייתו מן החול והילכך מקום חשוב בפני עצמו: חנויות הפתוחות לתוכה. שאין מוכרין אלא לבני חצר זו: שאין פתוחות לתוכה. אלא לרה"ר: הא דר' חייא. דרוב תשמישתיה לבר פתח שלצד החוץ פתוח יותר להשתמש בו מפתח הפנימי עכ"ל וכתב ה"ה בפכ"ה מה' מכירה הטעם שהבור והדות מכור בחצר ולא בבית לפי שהחצר עשוי לכביסה ולהשקאת בהמות ותשמיש החצר והבור הוא תשמיש אחד ולפיכך נמכרין עמה אבל בית אינו עשוי לכביסה ולהשקאת בהמות אלא לדירה ואין תשמישן שוה מנימוקי הרשב"א ז"ל והרב ן' מיגא"ש ז"ל נתן ט"א לפי שדרך החצרות להיות בהן בור ודות ואין דרך הבית בכך עכ"ל: