בית יוסף, אבן העזר קכב:ב
בית יוסף · Beit Yosef, Even HaEzer 122:2
Open in the reader →1וכתב א"א ז"ל ומיהו אם לא נאבד ומסופקין אם הוא כשר וכולי כך כתבו התוס' בשם ר"י על המעשה הנזכר וכ"כ גם הר"ן וכן פסקו רוב הפוסקים וכתבו הגהות מיימון בפרק ב' בשם ספר התרומה והסמ"ג שבתחלה כשאומר לסופר כתוב יאמר לו אני נותן לך רשות לכתוב הרבה גיטין כמו שתחפוץ עד שיהיה לדעתך או לדעת הרב שבעיר וכן אמר לעדים לחתום הרבה בהרבה גיטין בלא רשותו עד שיהיה הגט לדעת כולם: ובספר התרומה אחר שכתב או לדעת הרב שבעיר כתב ואם חפץ לעשות הרבה גיטין מחמת ספק וליתנם כולם שתוכל לעשותם וכן יאמר לעדים וכו' וכתב בכתבי מה"ר ישראל סימן ל"ח מורי הגאון היה מדקדק לומר עד שיהיה כשר לדעתו בין בכתיבה ובין בחתימה שאם יאמר בכתיבה לחודיה אולי יהיה שום ספק בחתימה זה ואז עשה סופר שליחותו. וכתב בקונד' שנמצא כתוב בשם רבי' יחיאל ור"י קלצון שאין לעשות כן משום דתלי בפלוגתא אי יש ברירה מדאורייתא או לא ור"י לטעמיה דפסק יש ברירה אפי' מדאורייתא לכן די שיאמר לסופר ולעדים שיכתבו ויחתמו כ"כ שירצה הרב אבל לר"ת דאין הלכה כראב"י יש לחוש לכן יש לבעל לחזור ולצוות לעדים בכל פעם גם הכלבו כתב דיש מגמגמים על דברי ר"י בהגהת מרדכי כתוב דברי ר"י קלצון ואח"כ כחב בהגהה ומיהו נהגו כפר"י ואע"פ שהפוסקים סתמו דבריהם כדברי ר"י צ"ל שאם הבעל מצוי בעיר טוב שיחזור ויצוה בכל פעם למיחש לדברי ר"ת היכא דאיפשר : וכ' הרשב"א בתשובה על גט ארוסה שכתוב בו דהוית אנתתי שהוא כשר ומ"מ אם העדים רוצים לכתוב גט אחר מספק יכולין יאין צריכין ליטול רשות מהבעל וכההיא רצפתה ותפתה שהבעל צוה לכתוב גט כשר ומיהו אם יכתבו גט אחר צריך שיתנו לה שניהם ותתגרש בכשר שבהם ממ"נ אבל לא השני לבדו שאת"ל שהראשון כשר דבר עשו העדים והסופר שליחותם ואינם יכולין לעשות שליחות אחר ועוד אתה צריך לדעת שאם נתן המגרש את הראשון מידו ליד אבי הנערה להוליכו לבתו שוב אין יכולין לכתוב גט אחר דבזה נתרצה לעשותו שליח ולא באחר עכ"ל ובתשובות להרמב"ן סי' קמ"ה כתוב ומה ששאלת אם יש תקנה בהחזרת השליח לסופר יכתוב לו אחר דבר ברור הוא שיכול לעשות כן והסופר יכתוב לו אחר ולא ליכתוב פסול או מסופק והראיה מנפתא וטפתא והשליח יתן שניהם לאשה שאם יתן השני לבד שמא הראשון כשר והוא לא נעשה שליח על השני אלא על הראשון וגם העדים והסופר לא נצטוו לכתוב ולהעיד על הב' אלא על הראשון שהוא כשר אלא יתן השליח שניהם לאשה ושתתגרש בראשון אם הוא כשר או בשני אם אין הראשון כשר ולא אמרתי זה אלא כשעשה הבעל שליח על גט סתם אבל אם עשאו שליח על גט זה הראשון שוב אין לסופר ולעדים לכתוב גט אחר ולא לשליח ג"כ להוליך גט אחר אא"כ מדעת בעלה עכ"ל ומתוך תשובות אלו למדנו שמה שכתב בספר התרומה שצריך לומר שאם יחפוץ לעשות הרבה גיטין מחמת ספק וליתנם כולם שתוכל לעשותם תוס' ומותר גמור הוא דהא אפי' בלא שיאמר הבעל הרשות ביד הסופר והעדים לכתוב ולחתום כמה גיטין וליתנם לה כולם והיא תתגרש בכשר מהם ולא הוצרכנו לאמירת הבעל אלא לשלא נצטרך ליזהר שלא יאבד אחד מהם ולפיכך כתבו התוס' והפוסקים טוב להנהיג שיאמר הבעל לעדים ולסופר לכתוב ולחתום עד שיהא הגט כשר לדעתם וכו' כלומר לשופרא דמילתא טוב להנהיג כן לשלא יצטרכו לתת לה שניהם אבל אין עיכוב בדבר לפי שאם לא יאמר כן תתגרש על ידי נתינת שניהם ונ"ל דמש"ה לא כתבו הגהות התוס' הזה וגם סמ"ג לא הזכירו: כתב הר"ש בר צמח בתשובה שמא נאמר דלא אמרינן דעשו שליחותן אלא כשנכתב ונחתם אבל אם עדיין לא נחתם לא נגמר הענין וכותבין אפי' מאה שלא עשו שליחותן ואפי' חתם בו עד אחד כיון שלא חתם השני לא גמר הענין. ועוד כתב עוד יש להקל ולומר שכיון שאמר כתבו מאחד עד מאה עד שיצא אחד כשר כהוגן וכתיקון חז"ל דעתו היה עד שיזדמן להם כשר לפי דעתם ומ"ש כתיקון חכמים לפי דעתם אמר דאדעתייהו קא מגרש כיון שאין שם מורה דעה אלא הם עכ"ל :