בינת אדם, אחרית דבר

1להיות שנגמר הדפסת הספר בין יום הכיפורים לסוכות לזאת אסיים מענינו

2בירושלמי ריש פ' החליל וז"ל החליל חמשה וששה זהו חליל של בית השואבה שאינה דוחה לא שבת וי"ט ופריך הא של קרבן דוחה מתני' דר' יוסי ב"ר יהודה דתני חליל של קרבן דוחה את השבת דברי ר' יוסי ב"ר יהודה וחכ"א אינו דוחה לא את השבח ולא את היו"ט על דעתהון דאילין רבנן למה אינו דוחה משום שאינו מחוור והא כתיב והעם מחללים בחלילים בשמחת שלמה הכתוב מדבר ע"ש במפרש. ופירושו דחוק למעיין ונ"ל משום דקשיא דהא בגמרא דילן בסוכה נ"א איתא להדיא להיפך דבקרבן לא פליגי דלכ"ע דוחה ונ"ל דירושלמי ס"ל דבאמת בשאר כלי שיר מודים רבנן ולא פליגי אלא בחליל וז"ש כאן למה אינו דוחה משום שאינו מחוור ר"ל דלא כתוב מפורש בקרא (וכן מצינו הרבה פעמים בירושלמי) דדוקא כנורות ונבלים וצלצל כתיב בקרא כדאיתא בדברי הימים סימן א' וסי' כ"ה ובערכין פ"ב קחשיב י"ב לוים ב' נבלים ט' כנורות א' בצלצל משא"כ חליל לא כתוב בקרא וע"ז פריך והא כתיב והעם מחללים וע"ז משני בשמחת שלמה אבל לעבודה לא מצינו חלילים ולכן פליגי רבנן אך צ"ע דש"ס דילן ע"כ לא סבירא לה לחלק בין חליל לשאר כלי שיר א"כ ברייתא דהכא דאיתא להדיא דהכא אינו דוחה קשה וצ"ע:

3בפסוק והם רבבות אחרים והם אלפי מנשה. להבין למה לא אמר סתם והם רבבות אפרים ומנשה וכן כשברכו את רבקה כתיב את היי לאלפי רבבה ופירש"י הברכה שבירך לאברהם ע"ש ולשון זה לא מצינו בברכת אברהם ועוד דלכאורה לשון הפסוק משמע שהכל א' אלפי רבבה וא"כ ק' למה נתנו קצבה לברכתה ולכך באמת ת"א לאלפי ולרברבין והם ב' דברים וא"כ גם בזה ק' למה לא אמרו סתם היי כעפר הארץ או ככוכבים ועוד צריך להבין מה היה כוונת הנשים שאמרו הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו ושאול קנא ע"ז ולכאורה שאול בחיר ה' יתקנא בדברי נשים אבל דבר גדול דברו הנשים עפ"י מה שכתב במגלה עמוקות ויקרא אופן מ"ו ואופן נ"א בשם סודי רזא שאין שכינה שורה פחות מצ' אלפים רבבות מלאכים תני ר"ח כסא שעשה שלמה היה בו צ' אלף קתדראות ע' לסנהדרין וא' לגד וא' לנתן ופירש הוא כי כל א' מסנהדרין הוא נגד אלף אבל נביא כיון שהצבור מי' דרגין הוא נגד רבבה וא"כ הוא נגד צ' אלפים רק שלמעלה הם רבבות ולמטה אלפים ובזה פי' הפסוק אלף אלפין ישמשוניה ר"ל למטה ורבוא רבוון קדמוהי ר"ל למעלה ומשה התפלל שובה רבבות ישראל שיהיה ג"כ רבבות ע"ש דבר נפלא ובוה נ"ל כונת הנשים שאמרו ששאול הוא שקול כאלף ולדוד היו עושין כנביא ששקול נגד רבבה ולזה נתקנא שאול כמ"ש רז"ל בסנהדרין שנתקנא בו כשאמר דואג וה' עמו שהלכה כמותו וזה נ"ל פי' הפסוק והם רבבות אפרים שהוא יהושע שהיה נביא ואלפי מנשה שהוא גדעון ובזה מדוייק שאמרו לדוד (שמואל ב י״ח:ג׳) כי אתה כמונו עשרת אלפים וזה שברכו לרבקה שיצא ממנה מי ששקול כאלף ומי ששקול כרבבה:

4קהלת אמר שלמה כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה. והנה לבאר זה נקדים שאמר ר"א בכתובות עמי הארץ אין עומדין בתחית המתים שנאמר טל אורות טלך מי שיש בו אור תורה אור תורה מחיה ומי שאין בו אור תורה כו' והיה ר"י מצטער וא"ל רבי מצינו להם תקנה שנאמר עץ חיים כו'. והנה מאמר זה קשה מאד דבאיזה עם הארץ מיירי אי בצדיק ועושה כל המצות א"כ למה לא יעמדו בתחיית המתים וכי ח"ו אם לא יקיים אדם מצוה אחת לא יחיה וכדא"ל ר"י לר"ל לא ניחא ליה למריה כו' ואי ברשע א"כ אפילו ת"ח נמי לא יעמוד עוד אמרו חז"ל נשים במאי זכיין במאי דנטרי לגובריהון שלומדים תורה ג"כ ק" מ"ש נשים מאנשים ונ"ל ע"פ מה שכתבתי במק"א על מדרש כי יש לכסף מוצא כו' והחכמה מאין תמצא דר"ל כי ד' מיני מתכות הנזכרים בפסוק הם נגד ד' יסודות וכל מצות התורה הוא ג"כ נגד ד' יסודות יש מהן בעפר ויש במים ויש באש דוק ותשכח והתורה הוא נגד יסוד הרוח והארכתי בזה והנה בודאי אפילו מי שאין לו כלל שום שייכות בתורה עם הארץ גמור שלא למד מעולם וקיים שאר המצות בודאי יהיה לו חלק ויושב בג"ע ככל הצדיקים אך שיעמוד הגוף בתחיית המתים זה א"א אלא על ידי רוח וכמ"שכ במתי יחזקאל הנבא על הרוח כו' וזה א"א כ"א מי שיש בידו זכות התורה ובזוהר בראשית י"ז ע"א ברוחא עביד קב"ה עלמא וברוחא מתקיימת רוחא דאינון דלעאן באורייתא וזהו שדייק ר"א ואמר ע"ה אין עומדין בתח"ה ול"א אין להם ע"הב. א"ו דע"ה יש להם בעולם הנשמות אבל הגוף לא יוכל לעמוד בתה"מ וזהו שאמר כי בצל החכמה ר"ל כי באותו צל שיושב בעל החכמה ר"ל בעל תורה באותו צל יושב ג"כ בעל הכסף שקיים מצות ומע"ט אבל יתרון דעת החכמה תחיה בעליה ר"ל גוף שלו שיחיה בתח"ה משא"כ ע"י כל מצות ומע"ט וזהו נמי שאמר נשים במאי זכיין ר"ל לעמוד בתח"ה ואמר בזכות דנטרי' לגוברייהו והיינו שמחזיקין התורה: כן נזכה לעמוד בעדת צדיקים אכי"ר: