בינת אדם, שער איסור והיתר כו
בינת אדם · Binat Adam, Shaar Isur Veheter 26
Open in the reader →1שייך לכלל כ' סימן ב':
2שאלה עז אחת שדקרוה בין הצלעות סמוך לבטן ויצא פרש ונראה שהיה ניקב הכרס שאל השואל בעל העז והורהו שימיתנו וימכור לנכרי כדין ובע"הב עבר על דברי המורה בראותו שנתרפא בתוך איזה ימים וגידלה ונתעברה וילדה וכבר עברו עליה יותר מי"ב חודש והיא חי' ויולדת ובא ושאל מה דינו של עז:
3תשובה לכאורה כיון שיצא הפרש ואם כן בודאי ניקב הכרס ומבואר בסימן מ"ח דניקב הכרס טרפה ואם כן הוי ודאי טרפה ואם כן לא מהני אפילו אם כחול ימים ירבה כמו שכתב הרשב"א הביאו הש"ך בסימן נ"ז וה"ה דלידה לא בוהני לודאי טריפה ואמנם לאחר העיון נראה דלא היתה מעולם ודאו טריפה רק ס"ט ואם כן מהני לזה שהוי יב"ח וה"ה לידה דמהני כמבואר שם והנה בריש סימן מ"ח הביאו הטור די"א דכרס הפנימי היינו דוקא מפרעתא היינו למטה הרואה את הקרקע אבל למעלה ממנו במקום הצלעות לא נטרפה אם ניקב הכרם אלא או ברובו או טפח וזה דעת בעל העיטור אבל דעת רוב הפוסקים דניקב הכרם בכל מקום שהוא טריפה במשהו וע"ש בטור מה שכתוב המגיה שם שהחוש והנסיון מעיד על דעת ראשונה שהרי בארצות המערב חותכין בין הצלעות ומוציאין הפרש ולפ"ז הוי ספק דפלוגתא וכיון שילדה היא כשרה כדאיתא שם בש"ך. ומ"מ נ"ל לקנוס הב"ב כדין מבטל איסור לכתחלה: