בינת אדם, שער איסור והיתר ו
בינת אדם · Binat Adam, Shaar Isur Veheter 6
Open in the reader →1(ה) שאלה ולד בתוך ח' ימים ללידתו אם אסור מן התורה או מדרבנן:
2תשובה הב"ח בק"א כתב וכיון דס' דאורייתא הוא כו' וצ"ע דהא מה"ת אזלי' בתר רוב ולדות שאינן נפלי' שכתבו תוס' ביבמות ל"ו ע"ב ובנדה מ"ד ע"ב ד"ה דקי"ל דאינו אלא מדרבן דהוי מיעוט דשכיח ודבר ההוה ומש"כ הש"ך בשם רשב"א דנכרי מסל"ת אינו נאמן צ"ל דהרשב"א לשיטתו דאפילו בדרבנן לא מהימן מסל"ת לפי מה שכתב הפ"ח בסי' ס"ט ס"ק ע' אך לש"ך בסמן צ"ח וקל"ז צ"ע למה נכרי מסל"ת אינו נאמן והרמב"ם בפ"ד מהל' מ"א שכתב הרי זה כנפל אין לוקין ע"כ וצ"ע פשיטא כיון דאינו אלא מדרבנן ומכ"ש לשיטתו דבכל ס' אינו אלא מדרבנן והנה התו' שם כתבו הילכך בשחט תוך ח' אסור דהוי מיעוט דשכיח והוי דומיא דמים שאין להם סוף אלא די"ל דהתם משום חומר האיסור ע"ש ועיין בב"י שכתב דהת"ח כתב בשם הגאונים דדוקא בקדשים אבל לאכילה אפילו ב"י מותר וכתב הב"י ואין כן דעת הפוסקים והפ"ח כתב שהגאונים כיונו לדבר אחר דכפי הבנת הב"י טעו ולענ"ד הב"י הבין היטיב ודעת הגאוני' י"ל דס"ל דפלוגתייהו בבן ח' (עיין בשבת דף קל"ו תוס' ד"ה מימהל) ואמנם זה דוחק. ולכן נ"ל דס"ל דהא מעיקרא בעי למיפשט דאין הלכה כרשב"ג מהא דעגל שנולד ומברייתא דשוין ודתו דקים לן אבל למסקנא דבאמת פליגי רבנן ארשב"ג לא צריכין לדחוק דמיירי דוקא בקים לן ואתיא ברייתא בסתם ולד וס"ל להגאונים לבתר האי דאתמר בתוך ל' ועמדה ונתקדשה לרבינא ורבא כיון דחזינן דאפי' באיסור אישות באשת כהן מותר בדיעבד ה"ה בשוחט תוך ח' ומש"כ אפי' בן יומו היינו בדיעבד שכבר נשחטה או דס"ל דדוקא באשת ישראל דהוי מילי אישות מחמרינן לכתחלה אבל בבהמה קיי"ל לגמרי כרבנן דרבינא משמי' דרבא פליגי אר"י אתי שפיר ורבינא הוי בתרא טפי מר"פ ור"ה בר"י וברייתא דעגל שנול' וכן ברייתא דשוין שאם נולד אתי כפשטא ועיין במל"מ הל' איסורי מזבח פ"ג הל' ח' שכתב דטעם התורה הוא משום ספק נפל דהא תינח להרמב"ם דכל ס' מותר והכא גזירת הכתוב לאיסור אבל הרשב"א ל"ל הכי ולשיטתו אתיא שפיר מש"כ הרמב"ם דאינו לוקה אבל איסור דאורייתא איתא: