בינת אדם, שער איסור והיתר עה

1(נז) דין תשמיש בכלי איסור שהאחרונים האריכו בזה. ונציע מקור הדין מש"ס גרסינן בפסחים כל הכלים שנשתמש בהם חמץ בצונן מותר להשתמש בהם מצה חוץ מבית שאור כו' כן הוא גירסת הרא"ש והטור אבל הרי"ף והרמב"ם גורסין כל כלי חרס שנשתמ' חמץ צונן מותר להשתמש מצה בצונן חוץ מבית שאור שאעפ"י שלא נשתמש חמץ אלא בצונן אסור להשתמש מצה אפילו בצונן דכיון דבלעו על ידי חריפות הוי כתשמישן על ידי חמין וכתב הר"ן דאעפ"י שעכשיו אינו משתמש אלא בצונן ואין כח בצונן להפליט מ"מ כיון שהוא כ"ח ונבלע בו על ידי חמין או חריפות הוי החרס כגופו של איסור ולפ"ז בודאי אין חילוק דאסור להשתמש בו אפי' באקראי בעלמא אי שהוא בבית הנכרי ומ"מ בדיעבד ובודאי סגי בהדחה דלא גרע מבשר וגבינה שנוגעין זה בזה עוד כ' הר"ן טעם אחר וכ"כ המ"מ דאע"ג דאינו כגופו של איסור מ"מ כיון שהוא כ"ח ואין לו תקנה על ידי הגעלה חיישינן שמא יבא להשתמש בו חמין משא"כ בכלי עץ דל"ג ונ"ל דאף לפי טעם זה אין חילוק בין עראי לקביעות דמאי סברא לגזור בכ"ח יוקר מכלי מתכות ומה בכך דמהני בהו הגעלה דאטו נגזור כיון דאין לו תקנה בהגעלה ישתמש בו במזיד בחמין ואי בשוגג א"כ ה"ה בכלי מתכות ונ"ל דה"פ דבכלי מתכות כיון דיש לו תקנה בהגעלה שפיר יש לו היכר דבצונן מותר שאינו מפליט בצונן אבל בחמין שפולט אסור ולכן יגעילנה משא"כ בכ"ח דלא מהני הגעלה ואין לו תקנה להשתמש בו חמין יטעה לומר דלא בעי הגעלה ומותר להשתמש בו חמין ג"כ כמו שמותר בצונן ולכן אסור אף בצונן ולפ"ז אין חילוק דאף בבית נכרי אסור דכל דבר דאסור מדינא דגמרא אין חילוק כמו שלא נתיר קדירה שאב"י לכתחלה בשל נכרי והיינו טעמא דקדירות בפסח ישברו וההוא פינכא דמלח בו דתבריה ר' אמי ולפי שיטה זו שהיא שיטת רי"ף ורמב"ם ורמב"ן אסור להשתמש בכ"ח שנשתמש בו בחמין אפי' בצונן ואפי' ע"י הדחה ושטיפה בכלי עץ ומתכות מותר על ידי הדחה ושטיפה ואפשר שגם הרשב"א מודה לזה כמש"כ הש"ך סי' צ"ח אבל שיטת הרא"ש והטור בסי' תנ"א לפי גרסתם דאין חילוק בין חרס למתכות דאפילו נשתמש בהם בחמין מותר להשתמש בצונן דצונן אינו מפליט ומותר על ידי קנוח היינו שלא יהיה שום איסור דבוק בקערה ר"א דבעי הדחה ג"כ אחר הקנוח וע"כ לשיטה זו צ"ל דא"כ למה תברא ר' אמי לפינכא שמלח בה וכן קדירות בפסח ישברו וכ"כ הרא"ש גופא בפ' כ"ה בשם השאלתות דאם מלח בכלי שא"מ צריך שבירה וע"כ צ"ל דאסור לשהותו דגזרינן שמא יבא לידי תקלה וישתמש בו חמין כמש"כ הרשב"א לשיטה זו הביאו הב"י בסימן ס"ט ולפ"ז דוקא לשהותה בביתו אסור אבל אם הוא בביתו ומשתמש בו באקראי או בבית נכרי מותר לכתחלה להשתמש בו צונן אחר הדחה וקנוח ומידי דאורחא בהדחה מותר להניח אף קודם הדחה רק שיקנח יפה עיין ברשב"א בתה"א דף ע"ג בבד"ה ובמשה"ב ועיין בנ"ת סימן צ"א שדחק מאד לפרש דברי רשב"א ולא ידעתי למה דחק עצמו כ"כ דפשט דדעת רשב"א דאסור לשהותה אבל באקראי מותר להשתמש צונן ובסימן תנ"א כתב הב"י דמש"כ בטור דבית שאור של חרס אפילו לא נשתמש בה אלא בצונן אסור להשתמש בה אפילו בצונן אף דברא"ש מבואר דמותר בצונן מ"מ הטור חושש לדעת רי"ף ע"ש ועיין בב"ח ופ"ח שהגיהו בטור וכתבו דדברי ב"י אלו לא כתב הב"י אלא איזה תלמיד טועה ובאמת הלשון של הטור מוכח כגירסת הב"י ועיין בביאורי הגר"א:

2הנה זהו שיטת הש"ע בא"ח סי' תנ"א כשיטת הרא"ש ובי"ד סי' ס"ט ובסי' צ"א ובסי' קכ"א שכ' להניח בשר היתר צונן בקערה כו' וצ"ל דמיירי מקערה שאינו מקונח יפה דבזה לכ"ע בעי הדחה אבל אם מקונח יפה מותר לכתחלה אפי' בלא הדחה ואפי' דבר חריף והוא יבש אבל לדברים לחים חריפים כחומץ כ' בסי' קכ"א דאסור וע"ש בש"ך:

3נמצא יצא לנו דלפי פסק הש"ע והרמ"א כשיטת הרא"ש בקערה של איסור שבלעו ע"י חמין או כבוש אם אינו מקונח יפה אסור להשתמש בו היתר בין לח ובין יבש כל מידי דאין דרכו בהדחה כיון דמדינא בעי הדחה ובדיעבד נ"ל דבודאי ע"כ יש ס' נגד מה שהיה בעין ואם הכלי מקונח יפה בין שהוא של חרס או עץ ומתכות מותר להשתמש בו אפילו דברים לחים אבל דברים חריפים לחים אסורים כמש"כ הש"ך בשם א"ח בסי' צ"א סס"ק ב' ובסי' קנ"א ואף דקערה שמלח בה אעפ"י שאינה מנוקב מותר לחזור ולמלוח בה וע"ש בש"ך בשם או"ה וא"כ ה"ה לח וחריף יהיה מותר וצ"ל דס"ל דמ"מ מפליטין קצת כיון שהוא חריף ולח ועיין במשה"ב דף ע"ג שכ' וז"ל ואל תתמה שהמים הצוננים מפליטין קצת שהרי מכשירין כלי היין ע"ש וא"כ פשיטא דדברים חמוצים יפליטו קצת בלח ואינו דומה למלח דהכי קים להו לחז"ל דמלח אינו מפליט כלל מכלי וזהו ג"כ שיטת רש"ל הביאו הט"ז סי' צ"א דשלא כדין עושין עוברי דרכים שמשתמשים בכלי נכרים וכיון דלשיטת רי"ף ורמב"ם ורמב"ן ורשב"א וכ"כ רש"ל וכן הסכים הש"ך ופ"ח וכו"פ ועיין בסי' ס"ט בש"ך ס"ק ס"ו דכ"ח ודאי לכתחלה אסור וכתבתי דלשיטת רי"ף אין חלוק בין ארעי מבית נכרי לקביעית בביתו דמדינא אסור משום גזירה וכל שהוא מדינא אף בבית נכרי אסור כמו קדירה של נכרי ודע דהא דמותר להשתמש בהם חומץ דוקא בחומץ שאינו חזק אבל בחומץ חזק דאם שהה בתוכו כדי שיתנו על האור וירתיח וכן במלח בו בשר או דגים וא"כ יש ציר דלכ"ע אם שהה כדי שיתנו על האור וירתיח מפליט מן הכלי ואפי' בדיעבד אסור אם היה תשמישו בחמין: