בינת אדם, שער רוב וחזקה לה
בינת אדם · Binat Adam, Shaar Rov Vechazaka 35
Open in the reader →1פירוש בדברי רשב"א בתשו' דלא כמ"א בסי' תס"ז:
2ולכאורה נסתר כלמה שכתבתי דהא כתב המ"א בסימן תס"ז ס"קך"א דהרשב"א ס"ל בנמצא חטה במצה משום דמחזיקין מזמן לזמן ואמרינן שהחטה היה במים והא מים שלשין מצות בודאי הם בדוקים כמ"שכ הרא"ש והביאו הב"י בסעיף י"א ועיי"ש בב"י ובפ"ח ואפ"ה ס"ל דמחזיקין למפרע ואמנם באמת דברי המ"א צ"ע שהרי הוא בעצמו הביא דעת המ"ב שהעתקתי לעיל בסימן ל"א דכתב להדיא דדוקא היכא דליכא חזקה ל"א השתא איתרע מוכח להדיא אבל היכא דאיכא חזקה אמרינן השתא איתרע ואמנם באמת לדעתי מוכח דלהרשב"א אמרינן לעולם השתא איתרע אפילו במקום דליכא חזקה כדאכתוב לקמן אי"ה בסימן ל"ו ואפילו אם נימא דבזה הרשב"א מודה עכ"פ במקום דאיכא חזקה בודאי לכ"ע אמרינן השתא איתרע כדקיי"ל בי"ד סימן פ"א וז"ל רשב"א הביאו הב"י בסי' תס"ז כתב הרשב"א שאלת חטה מבוקעת שנמצאת בפסח בתוך הלחם או מעט לחם חמץ תשובה דבר ברור הוא כו' אבל נדון שלפנינו טנים אחר יש לאסרו (ז"ל רשב"א בתשו' סימן קע"ו) שהחטה המבוקעת אם אתה עושה כחמץ וכאלו נתבקעה והחמיצה קודם שתתגלגל בתוך העיסה כיון שחמץ במשהו יש לומר שאסרה הכל שלא במקום אחד בלבד נגעה אלא כאן וכאן דרך גלגולה וא"ל בכי הא כאן נמצא וכאן היה ועוד שהמים מוליכים היוצא מאותו גרגיר בכל כמו רוטב עכ"ל וכוונתו דכאן בוודאי לא שייך לומר השתא נפל שהרי מצא חטה בקוע' בתוך הלחם ור"ל בלחם שאפוי כבר וכ"מ ממה שכתב שם שאלו נגע פת חמץ אפילו חמה כו' ואם כן בע"כ היה בעיסה ואנן אוסרין חטה בקוע' ומחזיקין אותו לחמץ וע"ז כתב דלפי מה שאנו מחזיקין חטה בקוע' לחמץ ואם כן אסורה כל העיסה שלא בלבד במקום אחד נגעה כו' דהא כיון דע"כ א"א לומר עכשיו ברגע נפל שהרי הוא אפוי וע"כ נפל בעודו גייסה ואם כן הרי כבר יצאתה מחזקתה ואין אנו יודעין באיזה זמן יצא וא"ת נאמר דרגע קודם שנגמר המצה נפל דלס"ל לרשב"א הכי עיין בסי' פ"א דדוקא אם נוכל לומר ברגע זו ואם כן אין שייך לומר עכשיו נפל רק דעדיין י"ל דאינו אוסר אלא כדי נטילה דכאן נמצא וכסברת הרא"ש ע"ז כתב דכאן ל"ש כאן נמצא דידוע שלא במקום אחד נגעה דכיון דאין לנו זמן ידוע אמרינן שמתחלת הגלגול נפל ואם כן נגעה בכל מקום ונ"ל דזה גם כן טעם האוסרין במעשה דרא"ש ואם כן אין סתירה מרשב"א לדברי דהתם אי אפשר לומר השתא נפל ודלא כמ"א שכתב דטעמו דרשב"א משום דס"ל דמחזיקין מזמן לזמן דש"ה דכיון דא"א לומר עכשיו ברגע זו נפל וגם הרא"ש דמכשיר המצות היינו דוקא במים בדוקים ולפי סברתו דכיון דלא נתחמץ העיסה פשיטא החטה או משום דהוי ממקום למקום ולס"ל שע"י שגלגל נוגע בכלם אלא אמרינן כאן נמצא אבל בדין י"ב במליג' דאינו בדוק יש לומר דמודה דמחזיקין למפרע ובזה יש לישב גם כן קושית הד"מ שם שהק' על המרדכי במעשה ששרו בשר בפסח ולמחר מצאו גרעין ואסרו ר"ש ור' משולם דאין כאן אלא ספק א' שמא אחר כך נפל למים וס' דאורייתא לחומרא ותמה הד"מ דהא איסור משהו אינו אלא מדרבנן ועוד הק' דאפילו באיסור דאורייתא אמרינן השתא נטרפה בי"ד סימן פ"א ולפי הנ"ל א"ש דס"ל דדוקא בטריפות דיש לבהמה חזקה אמרינן השתא אתרע מה שאין כן במי שריה דמסתמא אינן בדוקין וקו' א' יש לישב עפ"י שכתב הש"ך בכללי ס"ס דהיכא שנתגלגל ע"י תערובת להיות דרבנן ל"א בזה ס' דרבנן לקולא ואם כן הכא נמי יש לומר דסבירא ליה כיון דהאיסור מצד עצמו הוא דאורייתא רק מחמת שהוא משהו הוי דרבנן סבירא ליה דלא אמרינן בזה ספק דרבנן לקולא: