בינת אדם, שער הקבוע כב
בינת אדם · Binat Adam, Shaar haKavua 22
Open in the reader →1דין הפיזור ותי' על קו' תב"ש איסור שבהם היכן הלך וטעם למה גזרו חז"ל דין הקבוע:
2והנה דין זה דפיזור יצא לי מהא דפריך בזבחים נכבשינהו דניידי ונימא כל דפריש כמ"ש שם וז"ל אבל אסור להנידן ולשום אותם במקום צר כדי שינודו ממקומם גזרה שמא יקח מן הקבוע כדאמרינן התם ונכבשינהו כו' אמר רבא גזרה שמא יקח כו' והת"ש הק' דאיך אפשר שיהיו כולן מותרין איסור שבהן שגזרו חז"ל דבע"ח לא בטילי היכן הלך עוד הק' וכי בשביל שהלכו יתבטל הקביעות ואילו יש כאן בהמות נעים ונדים ונתערב בהם שור הנסקל כולם מותרים וזה לא עלה ע"ד עכ"ל קו' ב' שהק' עיין לעיל בסימן כ' וקו' ראשונה נ"ל שהרי כתבתי בשם ספר תרומה והרשב"א דהא דאמרו שמא יקח מקבוע ל"ד אלא מקום שהן קבועין עדיין ולא פרשו שאסורין משום דבע"ח לא בטיל עכ"ל ור"ל כיון דלא בטיל נתנו עליהם דין קבוע (וצ"ע מדברי רשב"א שהבאתי לעיל סימן א') וזה דוקא קודם שפרשו וכיון שפרשו ממקומם אין עליהם עוד דין קבוע וה"ל כתערובות יבש ביבש ובזה י"ל מה ראו חז"ל לגזור דחהר"ל לא בטיל ומאי סייג יש בזה לדברי תורה ובסימן ק"ב ובסימן ק' כתב הט"ז טעם על ברי' ודשי"למ ובזה לא מצאתי שום טעם וראיתי בלבוש שכתב שגזרו בו משום בריה ולא הבינותי זה דהא בריה גופיה לכל הפוסקים אינו אלא מדרבנן חוץ מהרי"ל דס"ל דהוי דאורייתא וגם לבריה צריך תנאים המבוארים בסימן ק' ולענ"ד ב"ל דהיינו משום סייג לקבוע דמדאורייתא ומכ"ש דהוא חידוש כמ"ש הר"ן ולכן עשאו סייג וגזרו לכל דבר חשוב שיהיה לו דין קבוע ודוקא במקום שהיו קבועים מתחלה דזה דומה לקבוע דאורייתא משא"כ לאחר שפרשו: