בינת אדם, שער הקבוע כה
בינת אדם · Binat Adam, Shaar haKavua 25
Open in the reader →1לתרץ קו' המע"מ על הד"מ שכ' דמהרא"ש לא משמע הכי
2והנה הד"מ כ' דמהרא"ש פ' ג"ה לא משמע הכי ותמה המעי"ט שהרי גם הרא"ש כ' דין זה דפ"נ בפ' בתרא דיומא. ובאמת צ"ע שהרי להדיא מוכח דרא"ש בפ' ג"ה לס"ל הכי שהרי הביא דברי השאילתות ואי אבדור רובא לחדא דוכתא ומיעוט לחדא דוכתא מיעוטא שריין ודאי למשקל חוטרא אסיר כדאמרי' ונכבשינהו ומשני שמא יקח מקבוע ומסיים הרא"ש ולא נחית לחלק ולדקדק כמו שדקדק ר"י מכום של עבודת כוכבי' ונרא' הל' למעשה כר"י הרי דכ' הרא"ש בהדיא דאפילו אבדור כולהו רוב למק"א ומיעוט למק"א יש לו דין פירש ממילא ולרא"ש אסור אפי' המיעוט ונ"ל דהרא"ש הוכיח דע"כ השאילתות לא מיירי דאבדור הרוב והמיעוט בבת א' אלא דמיירי רק בפירש המיעוט ומ"ש השאילתות ואי אבדור רובא לחדא דוכתא ר"ל בזא"ז והמיעוט נפרש ממנו דאל"כ למה כ' השאילתות ודאי משקל חוטרא כו' ולא כ' רבותא יותר ודוקא כשפירשו הרוב והמיעוט בב"א דאז בטל כל הקביעות אבל בנשאר הקביעות ופירש המקצת אסור ולמה מחלק דוקא בין ממילא ובין בידים כיון דממילא גופה ג"כ יש חילוק אע"כ דלא מיירי מדין נחלקה בב"א אלא דמיירי שנפרש בזא"ז וה"א דכיון דנעקרו כולם יהיה דומה לנתפזר דגם הרוב יהיה מותר וכר"ת בס' א' בגופו כו' קמ"ל דהרוב אסור וגם ה"מ דהמיעוט יהיה אסור משום גזרה קמ"ל דהמיעוט מותר דכל דפריש ממילא מותר וע"ז כתב אבל למשקל חיטרא ולהפריש המיעוט מן הרוב אסור אפי' אי אבדור כולהו וכדאמרי' גזרה כו' וא"כ מוכח מדבריו דס"ל פירש ממילא מותר ולכן כתב הרא"ש דליתא או י"ל דשפי' מיירי השאילתות אפי' בנחלקה בב"א ואתי לאשמעי' דה"א כיון דנעקר כל הקביעות אפי' למשקל חוטרא שרי קמ"ל דאסור ומדלא הזכיר החילוק שכתבנו בממילא גופא בין נשאר מקצת הקביעות או לא אע"כ דס"ל דכל ממילא שפיר דמי אפי' נשאר מקצת קביעות וע"ז כתב הרא"ש דליתא וכ"כ המע"מ בהדיא אילו לא התיר ר"ת אא"כ נתפרדו כל התערובות ובשעת עקירתן פרשו קצתן לא היה הרא"ש דוחה כלל דהא בהדיא כ' הכי ביומא דכה"ג שנעקרו כולם אין כאן קבוע עכ"ל: