בינת אדם, שער הקבוע כו
בינת אדם · Binat Adam, Shaar haKavua 26
Open in the reader →1לתרץ מה שנראה דלפי דברי רמ"א יהי' הרמב"ם סותר א"ע:
2והנה מרא דהאי דינא בפ"נ הוא הרמב"ם פ"ב מהל' שבת וא"כ כפי שהוכיח הרמ"א ע"כ לרמב"ם בנחלק רוב נתבטל הקביעות והמיעוט מותר. וצ"ע שהרי בפ"ז מהל' עבודת כוכבים כתב הרמב"ם וז"ל טבעת של עבודת כוכבי' שנפלה לק' ונחלקה מ' למק"א וס' למק"א ונפלו המ' למק"א כולן מותרו' שא"א איסורא ברובא עכ"ל משמ' להדיא הא בפני עצמן אסורין הרי להדיא דלא כרמ"א. ונ"ל דדעת רמ"א דבאמת אף המ' בפ"ע מותרים וכמ"ש הב"י בסי' ק"י בדעת הרשב"א והא דכ' הרמב"ם נפלו למק"א היינו משום דדרכו להעתיק לשון הגמ' כנודע והא דנקט הש"ס לשון זה כבר כתב הב"י לשיטתו דס"ל דהרשב"א מתיר המ' בפ"ע והא דנקט הש"ס נפל מ' למק"א היינו משום דבעי לומר ס' אסורין וא"כ דעת הרמב"ם נמי הכי ובזה מתו' קו' הלח"מ שם שהקש' דל"ל לרמב"ם לכתוב הטעם להתיר בנפל מ' למק"א משום שא"א איסורא ברובא הרי בלא"ה מותרין מטעם ס"ס ובזה א"ש דבאמת המ' אפי' בפ"ע מותרין בלא ס"ס והטעם שא"א כו' וא"ל ולמה לא כתב הטעם מטעם דבטל הקביעות דא"כ ק' למה הס' אסורין ולזה כתב הטעם שא"א דכיון דאנו צריכים לדון האיסור היכן הוא אמרי' ברובא איתא: