בינת אדם, שער הקבוע כז
בינת אדם · Binat Adam, Shaar haKavua 27
Open in the reader →1לתרץ השגת הראב"ד על הרמב"ם
2ובזה מיושב ג"כ קו' הראב"ד שם שכ' ומה שכ' איסורא ברובא ליתא דשמואל ור"י פליגי עליה ועיין בסי' ל"ד מה שכתבתי בזה והנה בנוסחא שלפנינו אי' אלא פרשו מ' למק"א ולרשב"א אית' אלא אימא ונ"ל דלפי גירסת הרשב"א ר"י אינו בא אלא נזקן דברי רב מה שאמר מתחלה והק' לו ע"ז אמר דלא אמר רב כך אלא כך אבל לפי נוסחא שבידינו משמע דר"י חוזר מדברי רב וחולק עליו והנה רש"י פירש מ"ש א' ממ' דאמרינן איסורא ברובא פירש"י בהנך ס' א' מס' נמי נימא איסורא ברובא פירש"י בהנך נ"ט הנשארים וצ"ע דלמה כתב רש"י בהנך ס' דמשמע אבל כל המ' מותרין ולמה לא פירש מ"ש א' ממ' דאמרי' איסורא ברובא בהנך ל"ט כמו שפירש"י על א' מס' ומנ"ל דלרב כל המ' מותרין וצ"ל דרש"י הוכיח כן מדפריך ר"י מ"ש א' ממ' דאמרי' איסורא ברובא מנ"ל דרב ס"ל איסורא ברובא דילמא ס"ל כר' אושעי' שם דאמר ל"א איסורא ברובא ועיין בס' לה"ד ול"ל מ"ש א' ממ' דאמרי' כל דפריש דסברא זו הוא אליבא דכ"ע אע"כ הוכיח רש"י דר"י קבל כן מרב דכל המ' מותרין מטעם איסור' ברובא והא דאמר א' ממ' משום דבעי לאשמעי' א' מס' וס"ל לרב דנחלקה אין לו דין נתפזר לגמרי ולכך פריך שפיר דא' מס' נמי היה לנו להתיר דאיכא תרתי כל דפריש ואיסורא ברובא ולכן פליג ר"י ואמר אלא אם פרשו כל המ' וכפירש"י דהמ' בפ"ע אסורין ונראה דגירסת הראב"ד כגי' שלפנינו דר"י חולק על רב ולכן השיג על הרמב"ם כיון דר"י ושמואל פליגי עליה דרב ואף דהל' כרב נגד שמואל וכמו שהק' הל"מ מ"מ קו' הראב"ד כיון דגם ר"י חולק על רב ואף שר"י תלמיד נגד רב מ"מ כיון דגם שמואל פליג עליה ה"ל יחיד נגד רבים ובאמת י"ל דגירסת הרמב"ם היה בגמ' אלא אימא כגירסת רשב"א וא"כ ר"י לא פליג כלל ואף לפי דברי ר"י מ"מ המ' מותרין מחמת שא"א איסורא ברובא כיון שעכ"פ נעקר כל הקביעות וא"ל דלפ"ז דלא איירי רב כלל בס"ס א"כ מאי אמר שמואל הנח לעבודת כוכבי' דס"ס אסו' י"ל דה"ק כמו דס"ס דהוי נמי כרוב ואסור בעבודת כוכבי' ה"ה דל"א נמי איסורא ברובא או י"ל דדינא דרמב"ם בטבעת לא מיירי בנחלקה בב"א שהרי לא כ' ובשעת עקירתן כמו שדקדק לכתוב בפ"נ בהל' שבת אלא דהרמב"ם מיירי שנפרשו המיעוט מן הרוב ומ"ש ונחלקו מ' למק"א רצה לומר שאח"כ פרשו ונפלו למק"א והרמב"ם ס"ל פי' ממילא אסור כמ"ש הגמ"י הל' חמץ אבל בנחלקה בב"א באמת המיעוט מותר: