עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבינת אדם

בינת אדם, שער הקבוע מה

בינת אדם · Binat Adam, Shaar haKavua 45

Open in the reader →

1תשובת הגאון בעל בית מאיר

2ע"ז השיב לי הגאון בית מאיר וז"ל מה שכתב מר דס"ל לש"ך דל"א נהפך היתר להיות איסור יפה דיבר ואף אני כוונתי לדעתו ומש"כ כמש"כ הש"ך ס"ק נ"א ז"א דהש"ך לא כתב זה אלא לשיטת הש"ע משא"כ לשיטת הא"וה שבש"ך ס"ק ל"ו אף דין דס"ק כ"ה הנאמר בשמו נמי סתמא איירי אפילו שלא בפנינו ומש"כ מר לתרץ סתירת הש"ך דבס"ק ו' מיירי בנמצא זה לע"ד רחוק שיסתום דין בשר ולח יפרש דוקא בנמצא שלא בפנינו ובפרט שהוא רחוק המציאות שלא יהא אסור משום בשר שנתעלם כו' והדין דסעיף כ"ה לא"וה ג"כ אינו מוכרח דאיירי בלפנינו כנ"ל ומלבד זה גוף הסבר' לחלק בענין זה בין לפנינו לשלא בפנינו אף דידעינן שנפרש ממקום רחוק לדעתי כי על הראשונים אנו מצטערים גבי פרישה שלא בפנינו מן קבוע דרבנן אף דידעינן דפרש ממקום שקבוע מכבר ולא ידעינן טעם ברור הנכנס ללב מה הבדל אחרי שמ"מ ידעינן שנפרש ממקום ואיך ניקום ונלמד מקבוע דחידוש הוא לכן בלא הוכרו החניות לע"ד אין לסמוך על הש"ך כי בל"ז אעתיק למר מספרי וז"ל הש"ך בכללי ס"ס סעיף ז' כו' וק' הרי בסעיף י' מבאר להיפך ונר' דס"ל דכיון דידוע דזה פירש מן התערובת דין כתערובת עצמו דגזרינן שמא יקח מן הקבוע ואם כן גבי ס"ט שנתבטל ברוב רק דהוי חהר"ל אמרינן דדין חתי' שפרשה כגוף התערובת משום הגזרה מכ"ש אם הס"ט לא נתבטל כלל אלא חד בחד כמו החניות פשיטא דהראוי שאף החתי' יהיה כגוף החניות מגזרה דשמא יקח כדאי' בסעיף י"ז ומן הא"וה דביצה אין ראיה כלל כדאי' ס"ק ל"ח דשם אין לחוש אי שרינן הביצה דיקח מהתרנגולים ולפר"ח שהם ניכרים זה לק"מ ומעתה מכ"ש בלקח קודם שנודע הס' עכ"ל הגאון ב"מ. ואני לא ידעתי השגתו דהא בפירש שלא בפנינו מותר בקבוע דרבנן היינו כיון דבקבוע דאורייתא מותר כדין נמצא הלך אחר הרוב לא רצו חכמים להחמיר בקבוע שלהם יותר משל תורה משא"כ הכא בנמצא נולד תיכף בב' ספיקות משא"כ בלקח אפי' קודם שנודע: