בינת אדם, שער הקבוע ו

1דין ב' אחרונים שנמכר ל"ש ביטול ולא כל דפריש

2ולפ"ז צ"ע מה שכתבו כל הפוסקים ראשונים ואחרונים דכל מה שחלקו קודם שנולד הס' מותר ומשמע אפילו אם מכרו הכל וכן הוא בהדיא בתשובת גאוני בתראי סימן י"ז בשם אפי רברבי והב"ח וצ"ע דהא גבי ב' אחרונים לא שייך לומר כל דפריש כמ"ש הב"י בסי' ט"ז ונ"ז והש"ך בסי' ט"ז והדרישה והפ"ח שם. והכו"פ בסמן ק"י כתב מסברא דנפשיה דהטעם דב"א אסורים משום דאין מבטלין איסור לכתחלה דבריו בטילים נגד כל האחרונים:

3ולפ"ז היה נראה דאם מכרו הכל ואח"כ נודע שהיה טרפות ונודע מי הב"א אזי אלו בלבד אסורין והשאר מותרין דה"ז דומה כאלו היו עדיין בקביעות ואם לא ידעינן הב"א לא מבעי' לדעת הש"ך והפ"ח דקודם ידיעה ל"ש ביטול מדאורייתא וא"כ ב"א היו אסורים מדאורייתא שהרי לא נתבטלו וגם ל"ש בהם כל דפריש וגרע טפי מלקח מקבוע דאורייתא ונתערב ברוב דבטל כדאי' בסי' ק"י סעיף ד' דהתם הטעם כמ"ש הש"ך דקבוע חידוש הוא משא"כ ב"א דאין כיון חידוש כלל כיון דאינו אלא תערובת חד בחד והוי כדין חהר"ל שנתערב חד בחד ואח"כ נתערב כמ"ש הש"ך בכללי ס"ס ס"ק כ"ה ואפילו לדעת המנ"י דקודם הידיעה אינו אלא מדרבנן מ"מ צ"ע להתיר די"ל דכיון דעכשיו נודע התערובת הרי חוזר הכל להיות קבוע ודומה ממש לסי' קי"ד שאם היה קבוע בבתים ואח"כ נמצא בחנויות דאעפ"כ חזר להיות קבוע ע"ש בש"ך ובפ"ח ובמה שכתבתי בסי' י"ט וסי' כ' ומ"ש אם נמצא כלם בבתים או בחנויות שכ"ז שלא נודע לנו לא חל שם היתר על הראשונים וגרע מקבוע דאורי' שנתערב דהתם נתערב בהיתר משא"כ באלו הראשונים שלא חל שם היתר עליהם וחוזר הכל להיות קבוע:

4ואמנם אם קודם שנמכר ב"א נודע התערובת ואח"כ נמכר גם ב"א ולא ידעי' מי הם בזה י"ל לדעת מנ"י כיון דכבר חל שם היתר על הראשונים וגם ב"א אינם אסורים אלא מדרבנן כיון שלא נודע הביטול וא"כ כא"וא הוא בספק שמא הוא מן אותם שלקחו מהראשונים ואין כאן אפי' איסור דרבנן והוי ס' דרבנן ולקולא ודומה למ"ש הש"ך בכללי ס"ס סי' י"ט דמחלק בין ס' דרוסה שנתערב דל"א ס' דרבנן לקולא דדוקא במב"מ ונשפך דמה"ת בטל כבר ברוב אך שחכמים הצריכו ס' א"כ אמרינן שמא היה כאן ס' ואין כאן אפילו איסור דרבנן וכן ב' קדרות ונפל חתיכ' נבלה ויש בכ"א רוב וא"י לאיזה נפל אמרי' כיון דמה"ת כבר נתבטל רק מדרבנן צריך ס' אמרי' שמא לא נפל לקדרה זו ואין כאן אפי' איסור דרבנן אבל בס' דרוסה אף שכבר נתבטל מדאורייתא מ"מ איסור דרבנן להיכן הלך וא"ל ס' דרבנן לקולא כיון דכבר אסרת מס' וכן בסי' ס"ו למאן דס"ל דם ביצים דאורייתא ונתערב ברוב וס' אם הדם במקום האוסר מכל מקום עדיין מדרבנן אסור דצריך ס' כנ"ל בכוונ' הש"ך שם וא"כ ה"ה הכא משא"כ לשיטת הש"ך דהוי דאורייתא והוי כתערובת חד בחד וכמו שכתבתי לעיל: