בינת אדם, שער הקבוע ז
בינת אדם · Binat Adam, Shaar haKavua 7
Open in the reader →1תשו' הגאון בעל בית מאיר ע"ז
2וכשהרציתי דברים אלו להגאון בעל בית מאיר השיב לי וז"ל מה שכ' מר אם יהי' בכאן ג' חתי' ואפי' דברים שאר"ל ונמכר חתי' אחד קודם הידיעה ואח"כ נודע האיסור וכיון דא' בבית וב' בעליה אינם מצטרפין א"כ ב' הנשארים אסורים בזה בודאי יפה דן כו' ומה שכ' תו וא"כ ה"ה במכרו הכל הרי הכל אסור שאין כאן ביטול כלל כו' זה נמי אמת במה שהמשיל שלא הי' אלא ג' חתי' ואי נמכר ראשון ושנים לאדם א' שהרי זה א"א לדון על השנים שהם הרוב הכשרים שהרי אדרבה הרוב גבי' ובלא ביטל וכדדן מר אבל אם נמכרו השנים אלו לב' ב"א א' א' מה בכך שלא נתבטל מ"מ כא"וא יכול לומר האיסור גבך וההיתר גבי דידי וכמ"ש בתשו' גאוני בתראי סימן י"ז וז"ל אבל כשהיה תחלה רוב בכשרות אזי שרי הכל אף מה שנלקח בעוד שלא היה רוב במקולין כן פסק להדיא בס' אפי רברבי סימן שנ"ו סעיף י"ז וכ' הב"ח ונ"ל טעמו אף דלא היה באחרונה רוב בכשרות מ"מ י"ל כבר פירש האיסור מקודם עכ"ל כו' וכ"ת א"כ למה כתב בה"ג והטור בסימן ט"ז דב"א אסורים וכתב הב"י דל"ש מרובא פריש ע"כ צ"ל דהיינו לאדם אחד אבל לאדם אחר ה"נ דשרי כנלע"ד לדון ע"פי סתימת הפוסקים עכ"ל הגאון הנ"ל בקיצור וכאשר השבתי עוד על דבריו חזר עוד הפעם להשיב לי ובסוף כ' וז"ל ואף לשיטת הש"ך דקודם הידיעה אינו בטל ד"ת מ"מ אף האחרון יכול לומר שלי פירש מן הרוב ואפי' אם יודע שהוא לקח מן ב"א ודע אהובי שכבר כתבתי בספרי כמה פעמים שנוח לי יותר ללמוד מסתימת הראשונים מפירושן של אחרונים ואיך יעלה על הדעת שהטור שהעתיק התה"ב והרא"ש שכ' שכל מה שלקחו קודם שנולד הס' מותר וכן הש"ע ולא מפרשי האיסור דב"א והלא הטור הוא שהעתיק האיסור דב"א בב' מקומות בסי' ט"ז ונ"ז א"ו דיש לחלק בינייהו או כדדחקתי בכתבי הראשון או כדדחקתי בהיותי בק"ק ליסא ככתוב אצלי על עובדא זו וזה לשוני וע"כ לומר דדוקא בנידון בה"ג כיון דהמקובץ יתד עדיין אסור מפני האיסור שלא נתבטל בתוכם ולא הותר אלא ע"י כל דפריש שפיר ב"א שנשארים על עמדם ולא הופרשו אסורים עכ"פ להפרישן לכתחלה משא"כ בנתפזרו באופן שלא נשאר רוב במקום א' כולם שוין לטובה לדון עליהם בדין כל דפרי' ושפיר יש ללמוד דה"ה בנלקח הכל קודם שנודע בדיעבד אמרי' על כ"א וא' כל דפריש ומכ"ש שגדול האחרונים האפ"ר מסכים לזה ואם נהגו בו היתר הניחו על מנהגם עכ"ל הגאון ובתשובת מורי הגאון בעל נודע ביהודה סימן ט"ז נראה להדיא שאוסר ב"א: