עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryברכת אשר על התורה

ברכת אשר על התורה, דברים א:יב

ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Deuteronomy 1:12

Open in the reader →

1ראה מה שכתבתי בספר שמות (יח, כג). (פ' יתרו תשנ"ט)

2"איכה אשא לבדי, טרחכם ומשאכם וריבכם". אנו רגילים לקרוא פסוקים אלו במנגינה של "מגילת איכה", והנה לפי "משך חכמה" אין זו תלונה אלא ברכה, וכה דבריו: כאשר יש לאדם ברכה מופלגת בעושר ובנים, ויש לו טורח הרבה מגידול בניו, ממניקות ושפחות וכיוצא בזה די סיפוקן, אז יאמר: מה גדלה עלי הטורח מכם, יתן ה' כי כן יהיה לכם מבניכם ובני בניכם טרחות כאלה, וטורד כזה לא יופסק מכם! כן משה, רועה נאמן, אמר: ה' הרבה אתכם, והנכם ככוכבי השמים בריבוי ובמעלה מופלגת על דרך נסיי, אמר שכן יאמרו רועי ישראל ומנהיגיהם ונביאיהם תמיד עליכם ויתלוננו תלונות כאלה! וזה שאמר "ואמר אלכם בעת ההִוא לאמר" - שכן יאמרו תמיד עליכם, כפי אשר אתם במצב העת הזה, רועי ישראל ישעיהו וירמיה וכיוצא בזה. (פ' דברים תשנ"ז) הערת ר' חזקי פוקס שי': גם לאחר דברי ה"משך חכמה" עדיין יש טעם לקריאת מילים אלו במנגינה של איכה, שכן סוף סוף הפרשה נקראת בשבת שלפני תשעה באב והפסוק מתחיל במילה "איכה".

3רש"י ד"ה איכה אשא לבדי, אם אומר, לקבל שכר, לא אוכל, זו היא שאמרתי לכם, לא מעצמי אני אומר לכם אלא מפי הקב"ה. ע"כ. פשוט - איני מבין דבריו. (פ' דברים תשמ"ח)

4רש"י ד"ה טרחכם, ...יש לי ראיות להביא, מוסיף אני עליכם דיינין. ע"כ. לא ברור לי באיזו זכות יוסיף בעל־דין דיינים על בית־הדין שאליו הוא פנה או נתבע. (פ' דברים תשמ"ז)

5ועתה ראיתי שכבר שאל רמב"ן על אתר שאלה זו. עיין שם. (פ' דברים תשמ"ח) והרמ"א הכריע להלכה (חו"מ סימן יג, סעיף א): ויש אומרים, דאם הנתבע אומר שהוא יברור שניים והתובע גם כן שניים, והם יבררו חמישי, הרשות בידו, דכל זמן שהדיינים רבים יותר יוצא הדין לאמיתו. ע"כ. וכתב הש"ך שם שהוא הדין כשהתובע אומר כן. עיין שם.

6רש"י ד"ה וריבכם, מלמד שהיו רוגנים. ע"כ. בדפו"ר - רגזנים. (פ' דברים תשמ"ח)