ברכת אשר על התורה, דברים א:יג

1רש"י ד"ה הבו לכם, הזמינו עצמכם לדבר. ע"כ. מסתבר שרש"י רוצה לומר ש"הבו" אינו מלשון הביאו או קחו, שהרי עצת יתרו, שעליה מוסבים דברים אלה, היתה (שמות יח, כא-כה) "ואתה תחזה... ויבחר משה אנשי חיל", אבל הנצי"ב, רש"ר הירש ועוד, מפרשים שמשימת הבחירה הוטלה על העם, ועליהם קשה מפרשת יתרו. וראה רד"צ הופמן המפרש שהעם הציע ומהם בחר משה. ולרש"י קשה המשך הפסוק - "אנשים חכמים" וגו' שהוא משפט בלא נשוא. וצריך עיון בדבריו. (פ' דברים תשמ"ט, בלימוד עם אריאל שי')

2רש"י ד"ה אנשים, וכי תעלה על דעתך נשים וכו'. בולט כאן המהפך בתחום החברתי, שהרי בכל המערב יש כיום שופטות! (פ' דברים תשמ"ה)

3וצריך להבין מכאן שדבורה השופטת היתה מקרה יוצא דופן. (פ' כי־תבוא תשמ"ט) המקרה של דבורה הנביאה, שעליה נאמר: "...היא שֹׁפטה את ישראל בעת ההיא" (שופטים ד, ד), אכן מהווה בעיה, שכן מבחינה הלכתית אשה פסולה לדון (ראה שו"ע חו"מ סימן ז, סעיף ד). הרשב"א בחידושיו (שבועות ל ע"א ד"ה ולא בנשים), דן בשאלה זו, וכותב: יש לומר, דלא שופטת ממש אלא מנהגת, כשופטים ששפטו את ישראל. ואף על גב דאמרינן בספרי: "שום תשים עליך מלך - ולא מלכה", התם לא מינו אותה, אלא היו נוהגים בה כדין מלכה, והיו נוהגין על פיה. ואי נמי: שופטת ודנה - שהיו מקבלים אותה כדרך שאדם מקבל אחד מן הקרובים. ע"כ. כעין זה כתבו התוספות (שבועות כט ע"ב ד"ה שבועת ובמקומות נוספים), הרמב"ן (שבועות ל ע"א ד"ה מתני' שבועת), החינוך (מצוה עז), הריטב"א (שבועות ל ע"א ד"ה שבועת), הר"ן (שבועות ל ע"א ד"ה ולא בנשים), והרשב"א במסכת בבא קמא (טו ע"א ד"ה אשר, בתירוץ השני), כל אחד בסגנונו הוא. וכן הביא להלכה בעל "ערוך השולחן" (חו"מ סימן ז, סוף סק"ד). יש לציין, שלפי התירוץ הראשון של הרשב"א, אין פירוש "שֹׁפטה את ישראל" - שהיתה שופטת ודנה, וכן לא היה לה מינוי כמנהיגת העם. למרות זאת, העם ראה בה מנהיגה. הנהגתה לא היתה "מנהיגות חוקתית", שיש כוח כפיה ושררה, אלא מנהיגות בה העם קיבל את דבריה מרצון. לפי התירוץ השני, אכן היה להחלטותיה, כשופטת וכמנהיגה, כוח כפייה. אולם, כוח זה בא לה בהיתר, מכיוון שהעם קיבל מההתחלה את מרותה עליהם מרצון ("קבלו עלייהו"). המינוי שלה לא נחשב כשררה, מכיוון שמינויה מההתחלה לא נכפה על העם "מלמעלה", על־ידי החלטת הסנהדרין או משיחה על־ידי הנביא, אלא צמח "מלמטה" - מההסכמה הכללית של העם עצמו. כך מסוכמים הדברים במאמרו של הרב פרופ' אריה פרימר "נשים בתפקידים ציבוריים בתקופה המודרנית" (אפיקי יהודה - ספר זכרון להרב יהודה גרשוני זצ"ל עמ' 330). וראה תשובתו של הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון בשו"ת "בנין אב" (ח"א סימן סא).

4לעניות דעתי קושייתו של בעל "שפתי חכמים" (אות ת) אינה קשה. כלום יש סברה - ואפילו כיום - לשלוח מרגלות לשליחות מעין זו שבפרשת שלח? להעמיד את ההבדל בין שני הכתובים על ההלכה כדבריו אינו סביר ביותר. (פ' דברים תשנ"ו) הערת ר' זאב נוימן שי': ראה שיחות הרצי"ה לספר שמות (עמ' 172).

5רש"י ד"ה ואשמם, חסר יו"ד וכו'. ראה "מנחת שי" על אתר. וראה "מלכה של תורה". (פ' דברים תשמ"ז, תשס"א) הערת ר' זאב נוימן שי': וראה דבריו של ר' וולף היידנהיים בספרו "הבנת המקרא".