ברכת אשר על התורה, דברים יא:יג

1רש"י ד"ה והיה אם שמע תשמעו, ...שכן כתוב במגילה, אם תעזבני יום, יומים אעזבך וכו'. אין כתוב כזה במקרא, וראה ירושלמי (ברכות פ"ט, ה"ה) שהכוונה ל"מגילת חסידים". וראה "מלכה של תורה" המאריך בזה יפה. (פ' עקב תש"ס) וראה הערה ז ב"לפשוטו של רש"י" על אתר.

2שם. ...וכן "אם שכֹח תשכח" (למעלה ח, יט) - אם התחלת לשכוח, סופך שתשכח כולה וכו'. כלומר על זו הדרך יש לפרש את הכתוב "אם שכח תשכח", מכל מקום שם הלימוד הוא על דרך השלילה ובפסוקנו על דרך החיוב. וקצת קשה, שכאן מעיר רש"י לפסוק זה, ואילו למעלה, במקומו, אינו מעיר מאומה. (פ' עקב תשס"ד)

3רש"י ד"ה לאהבה את ה', ...וסוף הכבוד לבוא. ע"כ. מקורו בנדרים (סב ע"א). קצת קשה לי, שסיפא זה שיש בו משום הבטחה, פוגם במקצת בדרישה ללמוד תורה ללא כל פניה. וצריך עיון. (פ' עקב תשנ"ט) וראה "דברי דוד". לדבריו, כוונת רש"י לומר, שהייעוד הטוב יבא לבסוף, כנאמר בפסוק הבא "ונתתי מטר ארצכם" וגו', אבל לא שיעשו משום כן.

4רש"י ד"ה ולעבדו בכל לבבכם, ...וכי יש פולחן בבבל? אלא וכו'. המילה פולחן כאן משמעה עבודת בית־המקדש, ולא עבודת אדמה. (פ' עקב תשמ"ח)