ברכת אשר על התורה, דברים יז:ח

1"...ממך דבר". הדל"ת רפה, וכך גם ב"מנחת שי". (פ' שופטים תשס"ב) הערת הרב איתן שנדורפי שי': אותיות בג"ד כפ"ת בתחילת מילה, בדרך כלל הן דגושות, אך כשהמילה הקודמת מסתיימת באחת מהאותיות הָ ךָ ן ָ קָ תָ כשהן קמוצות, אין דגש באותיות בג"ד כפ"ת שבתחילת המילה שאחריהן.

2רש"י ד"ה כי יפלא, ...שהדבר נבדל ומכוסה ממך. ע"כ. על פי הרישא של דבריו - "כל הפלאה לשון הבדלה ופרישה", היה צריך לומר בסיפא: 'נבדל ופרוש' ולא "נבדל ומכוסה". ובתרגום אונקלוס יש גירסה: ארי יתכסי - לשון כיסוי. ובחומש "תורת חיים" הגירסה היא: ארי יתפרש - לשון פרישה. (פ' שופטים תשנ"ד) וראה "גור אריה". לדבריו, לשון הבדלה והפרשה דעלמא אינה שייכת אלא בין שני דברים שיתכן חיבור ביניהם, לכן הוסיף לפרש את המכוון, שהדבר מכוסה ונעלם ממנו.

3מכל מקום יש ללמוד מכאן ששאלה יש לשאול במקרה של ספק - "כי יפלא". (פ' שופטים תשס"ה)

4רש"י ד"ה בין דם לדם, ...בין דין לדין... ובין נגע לנגע. דברי רש"י על פי גמרא נידה (יט ע"א). קצת תמוה שאין הכתוב מזכיר כאן איסור והיתר כלל, והרי זה לא פחות שכיח. (פ' שופטים תשנ"ט) וראה רמב"ן על אתר. לדבריו, הפסוק מדבר אודות מה שמצוי יותר, כי בענייני המשפטים מצויות יותר מחלוקות מאשר בשאר ההוראות.

5רש"י ד"ה דברי ריבֹת, שיהיו חכמי העיר חולקים בדבר, זה מטמא וזה מטהר וכו'. כלומר דברי רִבות הוא הנושא הכולל, וכמו ברישא "דבר למשפט". אך אם כן, למה לי שתי כותרות, גם בתחילה וגם בסוף. ולמה לא נפרש "ריבֹת" כסתם מריבות בין אנשים שיש אשר מסתבכות וצריך הכרעה באינסטנציה (ערכאה) גבוהה מן המקומית. (פ' שופטים תשס"ה) מעין זה שאל רמב"ן על אתר. לדעתו, אכן אין מדובר בחילוקי דעות בין חכמים, אלא בדיני השקאת סוטה, שהיא על־ידי ריב שבינה לבין בעלה, ועריפת עגלה, שהחלל נהרג על־ידי מריבה, וטהרת המצורע, שנגעיו באים על־ידי ריב של לשון הרע (כדרשת ספרי על אתר).

6רש"י ד"ה וקמת ועלית, מלמד שבית המקדש גבוה מכל המקומות (ספרי קנב). ע"כ. קשה לי, שהרי גם חז"ל ידעו שיש הרים גבוהים מהר הבית, ואם "גבוה" אין אפוא פירושו גבוה פיזית, למה התכוונו באמירה זו? (פ' שופטים תשס"א) וראה "נחלת יעקב". לדבריו, הכוונה למקומות היישוב שבארץ ישראל, אבל עין עיטם גבוה מבית המקדש עשרים ושלוש אמה. הערת הרב איתן שנדורפי שי': וראה שו"ת חת"ס חלק יו"ד סימן רלד בד"ה "והנה לכאורה משמע" שכתב: לכאורה יפלא לאמור "מכאן שגבוה". מה לשון "מכאן"? נחזי אנן, והוא דבר הנראה לעין, ונמדד בקנה. ועוד: שהאמת אינו כן, והוא מבואר לבקי קצת במפת העולם? ועוד: רש"י פירש כן בפסוק "כטל חרמון שיורד על הררי ציון", שחרמון גבוה? והנה העולם עגול ככדור ובדבר כדורי לא שייך גבוה ונמוך ובכל מקום שעומד שם רואה שמים שעל ראשו גבוהים וסמוך לאופק נמוכים ככיפה, והבא ממקום האופק נדמה לו כעולה מתחתית עומק בור ולא שייך גבוה ונמוך. אך נחזי אנן אם יהיה לפנינו כדור עגול ואנו מכירים בו נקודה אחת שממנה שתיית (הושתת) הכדור ההוא ונתרחב משם והתפשט ונעשה עגול כמות שהוא וכל הפיות אליו פונים וממנו יונקים יניקת חיותם והוא המרכז האמיתי של הכדור, ואז בלי ספק מכל צד שפונים אליו נקרא עלייה, לא עלייה במעלה וגדולת המקום לבד, אלא עלייה ממש, כמי שעומד במקומו ורואה האופק שסביביו ירוד ועמוק. וכן בהיפך, כיון שכל הפיות אליו פונים, אם כן הכל עמוק ממנו ועולים אליו, כיון שהעולם כדורי. ע"כ. והוסיף ר' חזקי פוקס שי': אולי הכוונה לעתיד לבוא, כנבואת ישעיה (ב, ב): "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות" וגו'.