ברכת אשר על התורה, דברים יח:יא
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Deuteronomy 18:11
Open in the reader →1רש"י ד"ה וחבר חבר, שמצרף נחשים או עקרבים או שאר חיות למקום אחד. ע"כ. ב"אנציקלופדיה תלמודית" (כרך יג, ערך "חובר חבר") מבואר כך: איזהו חובר חבר, נחלקו ראשונים: יש מפרשים שהוא המצרף ומחבר חיות, או נחשים ועקרבים וכיוצא בהם, למקום אחד, על־ידי לחש ובתחבולותיו והשבעותיו, וחובר הוא מלשון חיבור (ראה סנהדרין סה ע"א ורש"י שם). ויש מפרשים שחובר חבר הוא זה המדבר בדברים שאינם לשון עם ואין להם ענין - ועושה השבעות - ואומר שאותם הדברים יועילו - או יזיקו - שהאומר כך וכך על הנחש או על העקרב אינו מזיק והאומר כך וכך על האיש אינו ניזק (ראה "ספר החינוך" מצוה תקיב). ויש שהוסיפו שמעלה על דעתו בסכלותו שאותם הדברים מועילים, והרי כל אותם הקולות והשמות המשונים המכוערים לא ירעו וגם היטיב אין אותם (ראה רמב"ם הלכות עבודה זרה יא, י). ויש מהמדברים בדברים אלה שאוחז בידו בעת שמדבר מפתח או סלע וכיוצא בדברים אלו, ואם אחז בידו כלום או שעשה מעשה עם דיבורו, אפילו הראה באצבעו, הרי זה לוקה, אבל אם אמר דברים בלבד ולא הניד לא אצבע ולא ראש ולא היה בידו כלום אסור ואינו לוקה. יש מהראשונים שכתבו שני הפירושים בחובר חבר וכתבו שהכל בכלל האיסור (ראה "ספר החינוך" שם). ע"כ. על כל פנים אין כאן כל איסור לקיים גן־חיות או פינת־חי. (פ' שופטים תשס"ו)
2רש"י ד"ה ודרש אל המתים. ראה ב"שפתי חכמים" (אות ע) כלל חשוב: והא דהביא רש"י הספרי והניח תלמוד שלנו, יש לומר דלפי שהוא יותר קרוב לפשוטו. ע"כ. יתכן שאפשר להשתמש בכלל זה במקומות רבים (למשל באשר לבחירת רש"י אחת מכמה דעות בגמרא), שהרי בעיקרו רש"י פרשן הוא, ולא פוסק. (פ' שופטים תשמ"ט)