ברכת אשר על התורה, דברים יט:ח

1"ואם ירחיב ה'" וגו'. מה ייעשה בעניין ערי מקלט כאשר יקום במדינה שלטון התורה? כלום ינהגו ערי־מקלט כאמור בפרשתנו וכפי שפסק הרמב"ם? (פ' שופטים תשנ"ה)

2ושוב הרהרתי בפרשה זו, כי לכאורה הגיע הזמן להידרש לכגון דא - כלום באמת נחדש הלכות אלה בימינו כאשר תימלא הארץ דעת? (פ' שופטים תשנ"ו, בבית החולים שערי צדק) וראה "משך חכמה" על אתר המחלק בין שני אופני הגאולה. לדבריו, אם לא נזכה להחיש את גאולתנו ותבא הגאולה "בעתה", יביא ה' שינויים טבעיים שיביאו את העם לתשובה שלמה. שינויים אלו יבואו לידי ביטוי אף בחיי האדם, ואותה ההשגחה אשר תביא לידי "וגר זאב עם כבש", תשגיח על בני האדם שלא יגיעו לידי כך שאחד יטול את נפשו של השני אפילו בשוגג. ואם נזכה ויהיה הדור כולו זכאי, הקב"ה ישליט את סדרי ימות המשיח על הסדר העולמי הקיים ולא יחולו שינויים שלא כדרך הטבע. כלומר אם יזכו ישראל ויקיימו את מצוות ה' כמו שנאמר "כי תשמֹר את כל המצוה הזאת לעשׂתה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את ה' אלהיך וללכת בדרכיו כל הימים", אז יתקיים "ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה". כיון שכשהגאולה תהיה בזכות ישראל בבחינת "אחישנה", יהיה עולם כמנהגו נוהג, "ואין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד". וראה מאמרו של הרב יוסף כרמל שי' "ערי מקלט בזמן הזה ולעתיד לבא" ("שם עולם" - קובץ זכרון לתלמידי ישיבת קרית ארבע שנפלו במלחמת יום הכפורים עמ' 171), שם מסכם ואומר שאמנם ערי מקלט קולטות רק כאשר יש סנהדרין ודנים דיני נפשות, ולכן היה נראה לכאורה שלא שייך בימינו להפריש ולקבוע ערי מקלט קודם שתהיה סנהדרין, אך מצאנו שגם משה הפריש ערי מקלט אף על פי שלא קלטו (מכות י ע"א) (הערת הגר"א נבנצל שליט"א: ערי המקלט מופרשות ועומדות, חוץ משלוש שתוספנה). כמו כן מצאנו ששש ערי המקלט אינן חייבות להיות ערי לויים לדעת האחרונים (ראה "משך חכמה" במדבר לה, יג ו"צפנת פענח" שם שם, כט), וגם לעתיד לבא יתכן שתהיינה ערי מקלט לפני ערי לויים. לכן בזמן שישראל על אדמתם, אף על פי שלא תהיה סנהדרין, אפשר שיהיה חיוב בהפרשת ערי מקלט, הגם שקליטתן תהא רק לאחר מינוי הסנהדרין.

3ושאלה שונה לגמרי - למה נאמר כאן "אם", כלומר אפשר שיהיה, ואפשר שלא יהיה ולא נאמר: וכאשר, והרי ההבטחה שאכן יהיה מצב כזה צמודה: "כאשר נשבע לאבֹתיך". (פ' שופטים תשנ"ט) וראה "דעת מקרא" שכתב: כאן מדבר בתוספת על גבולות ארץ כנען, והתוספת תלויה בתנאי שבפסוק ט: "כי תשמור" וגו'. על דעת רבנו בחיי, מילת "ואם" כאן אינה לתנאי, אלא לשון ודאי הוא, כמו: "ואם מזבח אבנים תעשה לי" (שמות כ, כב). ופרשה זו הבטחה לעתיד, שהרי שבועה יש בדבר הזה. ע"כ.