ברכת אשר על התורה, דברים כ:ה
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Deuteronomy 20:5
Open in the reader →1"...מי האיש אשר בנה בית חדש... אשר נטע כרם... אשר ארש אשה" וגו'. כאשר הרהרתי קצת על סדר הדברים ליד שולחן השבת, אמרה ממן שתח' שלכאורה זהו הסדר העדיף - תחילה יבנה בית, אחר יטע כרם ורק אחר ישא אשה. ואכן כך לשון הגמרא (סוטה מד ע"א): לימדה תורה דרך ארץ, שיבנה אדם בית (למגורים), ויטע כרם (לפרנסתו) ואחר כך ישא אשה. ע"כ. ואולם ראה סדר הדברים להלן (כח, ל) שגם שם מוזכרים שלושה דברים אלה. (פ' שופטים תשנ"א) וראה "צדה לדרך" לפסוק ה שהסדר השונה בפסוקי התוכחה (להלן כח, ל) הביא את חז"ל (במסכת סוטה שם) לעגן את הסדר הראוי בדברי שלמה שאמר בחכמתו כי יש לבנות בית תחילה, לאחר מכן ליטוע כרם ולבסוף לישא אישה.
2וראה מה שכתבתי להלן (כד, ה). (פ' כי־תצא תשנ"ט)
3"...מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישׂב לביתו" וגו'. אם נתאים פרשה זו לתנאי זמננו, נצטרך לתרגם "בית חדש" בדירה חדשה. והפסוקים הבאים ("אשר נטע כרם" וגם זה שלאחריו "אשר ארש אשה") לא ימעיטו את מספר יוצאי הצבא בהרבה, שכן נוטעי הכרמים נתמעטו ואירוסין של תורה איננו עושים אלא במעמד החופה יחד עם הנישואין. ובאשר לעוברי עבירה החוזרים בשביל עבירות שבידם (ראה רש"י לפסוק ח ד"ה הירא ורך הלבב, לשיטת רבי יוסי הגלילי), אי"ה גם אלה ילכו ויתמעטו. ויפה העיר כאן בעל "אזנים לתורה", שדרכו של עולם היא, שמעמידים שוטרים כדי להשגיח שלא ישתמטו מלהתייצב לצבא. ובישראל אינו כן, השוטרים ממונים להשגיח, שכל מי שאינו מחוייב ללכת למלחמה (או שאינו ראוי ורצוי במלחמה) - ילך וישוב לביתו. (פ' שופטים תשנ"ה)
4"...ילך וישׂב לביתו" וגו'. תמוה שאין רש"י מביא כבר כאן את דברי הגמרא (סוטה מג ע"א) שארבעה אלה "מספקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים", והרי כאן מקומה של הערה זו. (פ' כי־תצא תשנ"ט)
5רש"י ד"ה ואיש אחר יחנכנו, ודבר של עגמת נפש הוא זה. ע"כ. הרבה תמהתי על דיבור זה, כלום פציעה או מוות ח"ו בשדה הקרב אינם דבר של עגמת נפש, לפצוע או לשאירי החלל? וצריך לומר שלא עצם אי־חינוך הבית על־ידי עצמו הוא הדבר שיש בו משום עגמת נפש, אלא תוצאתו, שכן הוא עלול לגרור אחריו ניסה, שלו ובשל כך של אחרים, וזוהי עגמת הנפש. אכן מעין זה אצל ראב"ע על אתר. ונראה שכוונת רש"י וראב"ע בדבריהם לתת טעם גם לנושא אישה ונוטע כרם ולא רק לחונך בית. (פ' שופטים תשנ"א)
6וכתב על פסוק זה הרב יהודה שביב שי' בגליון "שבת בשבתו", אחר שהזכיר דברי מהר"ל ב"גור אריה" ודברי ראב"ע, כי הפטור של שלשתם - בונה בית, נוטע כרם ונושא אשה - הוא כדי להעמיד זה מול זה, מלחמה שפירושה הרס וחורבן מול שלושה אלה שעוסקים בבנייה, אם באבן ואם בצומח ואם בחיים, ולאפשר להם להמשיך בעיסוקם זה. הרעיון יפה. (פ' שופטים תשנ"ז)
7ובאשר לביאורו של רש"י: חנוך - לשון התחלה, השווה לדבריו בספר בראשית (יד, יד). (פ' שופטים תשס"ו)