ברכת אשר על התורה, דברים כד:יז

1רש"י ד"ה לא תטה משפט גר יתום, ...לפי שנקל להטות משפט עני יותר משל עשיר, לכך הזהיר ושנה עליו. ע"כ. כמה פעמים מעיר רש"י: לעבור עליו בשני לאוים, או מעין זה, אך דומה שרק כאן הוא מסביר את טעמה של חזרה זו, כלומר שני לאוים למה. (פ' כי־תצא תשנ"ד)

2צריך לשאול, אם מלבד דיני שמים יש נפקא מינה בדבר, אם עבר הדיין על לאו אחד או שניים, הרי אין על זה מלקות. (ואף במקום שיש מלקות, אינו לוקה אלא כפי שיכול לסבול). הערת הגר"א נבנצל שליט"א: יכול ללקות על לאו אחד ולכשיבריא ילקה על השני.

3ועוד: צריך לפרש "גר יתום" כאילו כתוב: גר ויתום, וכפי שמתרגם אונקלוס: "ויתמא" (לא בחומש "תורת חים), כלומר ו"ו במשמעות או, שכן גר אינו יכול להיות יתום. ויתום הוא כאן מאב ולא מאם, וראה רמב"ם (הלכות סנהדרין כ, יב). (פ' כי־תצא תשנ"ה)

4וראה להלן (כז, יט) "ארור מטה משפט גר יתום ואלמנה", שם יש אפילו מקף בין גר ליתום, ואונקלוס אינו מוסיף ו"ו כמו כאן. (פ' תבוא תשנ"ה)

5וראה "בעל הטורים" שכתב: ולא אמר גר ויתום, לומר לך, גר שנתגייר, כקטן שנולד דמי (יבמות כב ע"א). ע"כ. כלומר כל גר בהכרח יתום הוא. (פ' כי־תצא תשנ"ט)