ברכת אשר על התורה, דברים כו:ב

1רש"י ד"ה מראשית, אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה, כורך עליה גמי לסימן ואומר, הרי זו ביכורים (על פי ביכורים פ"ג, מ"א). ע"כ. קצת קשה לי: למה רש"י משנה כאן את לשון המשנה "...תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רמון שביכר, קושרו בגמי" וכו', ומסתבר שעשה כן לשם קיצור. אבל יש מקום לשאול על לשון המשנה, למה היא סוטה מסדר הכתוב (למעלה ח, ח), ולמה היא בוחרת דווקא בשלושה אלה משבעת המינים ואינה מונה את כולם או את אלה שהכתוב מונה ראשונים. ואין לומר שזה לפי סדר ההבשלה בשדה, שהרי לפיו היה צריך להתחיל בשעורה. (פ' כי־תבוא תשמ"ז) לפי "נחלת יעקב" הוזכרה דווקא תאנה משום שאין דרכה להתבשל כאחת, אלא זו גמורה היום ואחרת יוצאה בצידה במשך כל ימות הקיץ.

2מחלוקת ראשונים היא, אם מביאים ביכורים מפירות שביעית, ראה "ערכי שביעית" של הרב מרדכי עמנואל שי' (עמ' 26). לפי דברי "שושנים לדוד" (רבי דוד פארדו) המובאים שם, יתכן שאפשר ללמוד מכאן, שרש"י סובר שיש ביכורים בפירות שביעית, וכי משום כך מביא כאן משנה זו, כלומר דווקא בשביעית כורך עליה גמי וכו' כדי שלא יקח ביכורים אלה מאן דהוא הבא לזכות בפירות שביעית־הפקר. עם זאת יש לציין שאין המחבר מזכיר אפשרות זו בפירושו לרש"י על התורה "משכיל לדוד". (פ' כי־תבוא תשמ"ז, שנת השבע)

3רש"י ד"ה זית שמן. ד"ה ודבש. מילים אלה אינן בפסוק, וכבר העיר על כך ר' אברהם ברלינר. והנה הן מופיעות כך כבר בדפו"ר, ומסתבר שרש"י נמשך לבארן כאן בקשר למצוות ביכורים שהיא משבעת המינים. (פ' כי־תבוא תשמ"ג) וראה "באר יצחק". לדבריו, נקודות ההפסק שלפני התיבות "זית שמן" "ודבש" הן טעות סופר, כי הכל דיבור אחד עם האמור למעלה.

4וראה "דבק טוב" המסביר למה רש"י מיחד דבריו לזית שמן ודבש, אף כי אין מביאים ביכורים ממשקאות - להדגיש שגם אלה פירות הם. (פ' כי־תבוא תשנ"ה)