ברכת אשר על התורה, דברים ג:יא

1"כי רק עוג מלך הבשן" וגו'. לכאורה לשון "כי" קשה, בכל אחד מד' משמעיה, וראה רשב"ם. לדבריו, במילים אלו, הקב"ה מעודד את משה ואומר לו שרק אחד מן הרפאים נשאר בחיים, ולכן אין למשה סיבה רבה לפחד. אך ביאורו קשה, שכן משתמע ממנו שאילו היו עוד רפאים כמו עוג, אכן היה צריך לירא מפניהם. (פ' דברים תש"ן)

2ואולי אדרבה, כוונתו לומר שעצם הישרדותו במשך זמן רב כל כך ואחר צרות רבות כל כך מטילה פחד ובצדק, ועל כן צריך הקב"ה לעודד את משה שלא ירא מפניו. (פ' דברים תשנ"ד)

3"...באמת איש". מתרגם אונקלוס - בְּאַמַּת מְלָךְ, כלומר באַמת מֶלך, ולא ידעתי, מה בין אמת מלך לאמתו של איש פשוט. נראה שכיוון לעוג מלך הבשן ומפרש כרש"י. (פ' דברים תשס"ב) הערת ר' רפאל בנימין פוזן שי': בפשוטו "בְּאַמַּת איש", בְּאַמַּת כל אדם. אבל המיוחס ליונתן שתרגם "בְּאַמְתָא דְגַרְמֵיהּ" (באמת עצמו) פירושו על אמת עוג. גם תרגום אונקלוס "בְּאַמַּת מְלַךְ" (באמת מלך) מכוון לכאורה לעוג, וממנו למד רש"י לפרש "באמת איש - באמת עוג".

4ואף על פי שלתרגום המדרשי אין אחיזה בכתוב, לדעת רמב"ן אונקלוס מפרש כאילו נכתב "בְּאַמַּת האיש", כפסוקים אחרים המשמיטים את ה"א־הידיעה.

5אולם ביאור זה מוקשה מכמה פנים כדרך שטען רמ"ע מפאנו (שו"ת רמ"ע מפאנו סימן ג): ראשית, אם היתה כוונת אונקלוס לעוג, היה לו לפרש "בְּאַמַּת עוג". שנית, מכיוון שאורך אמה זו לא נתפרש, מה בא הכתוב ללמדנו? ועוד, לפי תרגום אונקלוס היה עוג בעל מום שהרי גובה אדם בינוני הוא שלוש אמות, ואורך היד - אמה, נמצא אורך היד שליש מגובה האדם. ומהכתוב נשמע כי קומתו של עוג היתה שמונה אמות - אמה אחת פחות מאורך מטתו - "ואם כן... יהיה עוג מלך הבשן ננס באיבריו שהרי זרועותיו היו פחות מחצי ארכן הראוי להן. ועוד, אי באמתו קאמר קרא - מנא ידעינן כמה הויא? ודאי לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש!". וכן הקשו רבים וראשון לכולם ראב"ע. מטעם זה הציעו כמה ממפרשי אונקלוס וחוקריו לפרש "בְּאַמַּת מְלַךְ" כמכוונת ליחידת המידה המלכותית שהיתה מקובלת במצרים ובשכנותיה, הן בימי קדם והן בתקופת התרגום. וכבר קדם להם רמ"ע מפאנו. לדבריו, אַמַּת אִישׁ פירושה אַמַּת שֶׁחִי - מקצה האמה ועד בית השחי - שהיא אמה בת עשרה טפחים, וזו לשונו: "והשתא אתי שפיר דערשו של עוג היה אורכה תשעים טפחים ורחבה ארבעים במדת כל אדם. זהו פשוטו של מקרא נכון וברור. והנה אונקלוס תרגם בְּאַמַּת אִישׁ - בְּאַמַּת מְלַךְ. ירצה לומר, באמה שהנהיגו בה המלכים מייסדי הדתות הנימוסיות, והיא אַמַּת שֶׁחִי שאמרנו. ואולי עוג היה הראשון למלכים שהנהיגו כן באמה שלמה של אדם בינוני. והיינו 'אמת גרמיה' שתרגם יונתן. השומע סבור שהיא אַמַּת גבהו ואינה אלא אַמַּת נימוסיו. ואולי עצם קטן של עוג היה שיעורו אמה שלמה של כל אדם והיא 'אמת גרמיה' דוקא". ע"כ. (מתוך ספר "פרשגן" - ביאור חדש לתרגום אונקלוס - בכתיבה)

6רש"י ד"ה באמת איש, באמת עוג. ע"כ. וראה "שפתי חכמים" (אות ס) שרש"י בא לתרץ קושיה אפשרית מדברי הגמרא (ברכות נד ע"ב) שעוג "עקר טורא בר תלתא פרסי", ולא ייתכן אפוא שהכתוב ידבר כאן באמת איש הרגילה. ברם, אף פעם לא הבינותי, מה מידה נותן הכתוב במידה בלתי ידועה, כלומר לפרש נעלם בנעלם, וכבר בילדותי נתקשיתי בזה. (פ' דברים תשמ"ח) ורא"ם כתב: מלמד שאף בערך גופו לפי אמתו, היה משונה וכפול מכל אדם שהוא שלוש אמות.

7והנה מעניין, כיצד מתחלקים המפרשים בעניין זה: שני התרגומים, רש"י ור"ע ספורנו מזה (אמת עוג), ורשב"ם, ראב"ע ור"י אבן כספי מזה (אמת איש רגיל), ורמב"ן איכשהו בין שני הקצוות (אמת הגדול בבני האדם). ויפה הרחיב הנצי"ב ב"העמק דבר" את דברי רשב"ם המדגיש ש"ערש" מיטת תינוק הוא, כלומר עוד בהיותו תינוק נזקק למיטת ברזל גדולה ביותר. (פ' דברים תשנ"ב)

8וראה ביאורו היפה של ר' אשר וייזר (בחומש "תורת חיים") לדברי ראב"ע, וכה דבריו: אם נשער ארכו לפי אמת עוג הכפולה, יוצא ששכב במיטה ארוכה שמונה עשרה אמות (כתשעה מטרים). ובאורך כזה לא ידמה לצלם אדם כלל וכו'. (פ' דברים תשנ"ז)