ברכת אשר על התורה, דברים ג:ט

1גם פסוק זה, כמו למעלה (ב, י-יב, כ-כא ו-כג), מעורר את השאלה: איזה עניין יש לנו לדעת כיצד קראו העמים השונים להר? וכאן רש"י משיב: כל מלך שההר עובר על פני גבולו נתן לו שם משלו, ולא כשם שקרא לו המלך האחר, כדי ליחסו אליו, וזה שבחה של ארץ ישראל. (פ' דברים תשנ"ד)

2"...והאמֹרי יקראו לו שניר". מתרגם אונקלוס - "ואמוראי קָרַן ליה טור תלגא". והנה יש טעם בתרגום שמות גיאוגרפיים כדי לזהות מקומות לפי השמות הידועים בשעת התרגום, אך מה טעם יש בתרגום שמות המקבילים של אז בלשון אחרת? אמנם כן, עולה תרגום זה יפה עם דברי רש"י (ד"ה שניר) "הוא שלג בלשון אשכנז ובלשון כנען" - לפי אונקלוס schneeberg, ולפי רש"י schneer, ותמוה שאין רש"י מזכיר כאן את אונקלוס, אך מכל מקום ראוי לבדוק, אימתי אונקלוס מתרגם שמות גיאוגרפיים ואימתי לאו, וכאן היה לכאורה מקום שלא לתרגם. (פ' דברים תשמ"ח) וראה מש"כ בספר שמות (טו, כב ד"ה אל מדבר שור).