ברכת אשר על התורה, דברים לב:ח
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Deuteronomy 32:8
Open in the reader →1רש"י ד"ה בהנחל עליון גוים, כשהנחיל הקב"ה למכעיסיו את חלק נחלתן, הציפם ושטפם. ע"כ. קשה לי: אם כבר ברישא מדובר ב"מכעיסיו", למה חילק להם נחלה? דומה שרש"י מוסיף "למכעיסיו" כדי ליצור סימטריה בין שלוש הצלעות הראשונות, שכן השניה היא שלילית - "בהפרידו", בעוד שהראשונה בלא התוספת היא חיובית. (פ' האזינו תשס"א)
2רש"י ד"ה למספר בני ישראל, ...ולמספר שבעים נפש של בני ישראל שירדו למצרים הציב גבולות עמים, שבעים לשון. ע"כ. יש שהמספר שבעים אינו בא אלא להביע הרבה, אבל כאן המספר שבעים השני צריך להיות מדויק שהרי הוא מקביל לראשון, זה של יורדי מצרים. ואם כן הדבר, צריך למצוא מקור להנחה שכבר אז היו שבעים לשון־אומות. (פ' האזינו תשמ"ג)
3וראה רשב"ם המבאר "מספר" בשתים־עשרה. (פ' האזינו תשמ"ט)
4אכן כאשר מונים את צאצאי נח (בראשית י, א-כט) מגיעים למספר שבעים, ועליהם נאמר שם (בפסוק לב) "אלה משפחֹת בני נח לתולדֹתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול". (פ' האזינו תשנ"ג)
5לפי רש"י הקב"ה היה יכול להחריב את העולם אחרי המאורע של מגדל בבל, אבל לא החריב אותו, למען בני ישראל. לפי רש"י מובן הביטוי "למספר בני ישראל" הוא, שהקב"ה אז חילק את העולם לשבעים לשונות, כמספר בני ישראל שהיו שבעים נפש כשירדו למצרים. אבל לפי רשב"ם על אתר הכנענים הם "למספר בני ישראל" כיון שאפשר לחלק אותם לשתים עשרה יחידות כמו שאת בני ישראל אפשר לחלק לשנים עשר שבטים. זאת אומרת שגבולות בני ישראל נקבעו בתחילת ההיסטוריה, לפני שנקבעו גבולותיהם של עמים אחרים, ולפני שבני ישראל בכלל היו קיימים. (פ' האזינו תשמ"ג) וראה דברי ר"י בכור שור על אתר.