ברכת אשר על התורה, דברים לב:ז
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Deuteronomy 32:7
Open in the reader →1"זכֹר... בינו... אביך... זקניך". השינוי מלשון יחיד ללשון רבים אינו מובהר, ומעניין שרש"י מתעלם כאן מן הצד הדקדוקי ומפרש: "אביך - אלו הנביאים", בשעה שהיה צריך לומר: זה הנביא, בלשון יחיד. (פ' האזינו תשנ"ו)
2השינוי האחרון הוא פשוט, שהרי אין לאדם יותר מאב אחד, אבל זקנים - רבים. (פ' האזינו תשנ"ו) וראה "אזנים לתורה" על אתר שכתב: מצוה על כל אחד ואחד ("זכר" לשון יחיד), שיזכור "ימות עולם"; "בינו שנות דר ודר", אבל להבין ולהסיק מסקנות ראויות ממה שעבר על העולם - זה צריך לעשות בסוד חכמים ונבונים. ע"כ. וראה "העמק דבר" על אתר.
3רש"י ד"ה בינו שנות דר ודר, ...דבר אחר, לא נתתם לבבכם על שעבר, בינו שנות דר ודר, להכיר להבא שיש בידו להיטיב לכם וכו'. לא ידעתי מנין לו לרש"י השלילה שהוא מייחס לרישא - לא נתתם וכו'. (פ' האזינו תשנ"ו) הערת ר' חזקי פוקס שי': לפי "שפתי חכמים" (אות ה), מכיוון שכתוב ברישא "זכור ימות עולם", נמצא שבמילים "בינו שנות דֹר ודֹר" יש משום כפילות, לכן פירש רש"י (בפירושו השני) שהציווי "זכֹר ימות עולם" הוא לכתחילה, ואם לא עשו זאת ולא זכרו מה שעשו ראשונים, שהכעיסו לפניו יתברך, מצווים הם לכל הפחות ב"בינו שנות דֹר ודֹר" מכאן ולהבא.
4רש"י ד"ה שאל אביך, אלו הנביאים שנקראו אבות וכו'. ההוכחה אינה משכנעת מאד - כיצד אפשר להוכיח מביטוי חד־פעמי של תלמיד לגבי רבו על כל הנביאים כולם? (פ' האזינו תשס"ג)