ברכת אשר על התורה, דברים לג:ו

1רש"י ד"ה ואל ימות, לעולם הבא, שלא יזכר לו מעשה בלהה. ע"כ. אתמהה, כלום אין זו תפילה על לשעבר? והרי המעשה היה לפני שנים רבות. (פ' וזאת־הברכה תשנ"ז) וראה "משכיל לדוד". לדבריו, כוונת הברכה היא, שלא יהיה נזכר לראובן מעשה בלהה האמור בתורה (בראשית לה, כב) "וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו", לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. ברכו שינצל מן העלבון בעולם הזה, וזהו מה שגילו בתורה שבעל פה (שבת נה ע"ב) "כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה", שלא חטא ראובן בעוון חמור זה, אלא לפי שבלבל משכב אביו שהיה נתון באהל בלהה, העלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה. וגם שלא יהיה נשמר לו שום עוון ממעשהו לעולם הבא.

2ועתה שמתי לב לתרגום אונקלוס, וגם הוא תמוה - "ומותא תנינא לא ימות". (פ' וזאת־הברכה תשס"ד) הערת ר' רפאל בנימין פוזן שי': מחמת הכפל "יחי ראובן ואל יָמֹת" תרגם אונקלוס את הפסוק כשני עניינים: "יחי ראובן" מדבר על חיי נצח בעולם הזה וזהו "יֵיחֵי רְאוּבֵן בְּחַיֵי עָלְמָא", לעומת "ואל יָמֹת" הרומז לעתיד. עם זאת המשפט "וּמוֹתָא תִנְיָנָא לָא יְמוּת" (ומוות שני לא ימות) אינו ברור: האם כוונתו לחיי העולם הבא כדרשת ספרי וכן ברש"י, או לתחיית המתים כתרגום ירושלמי? שתי האפשרויות הוזכרו בבבלי (סנהדרין צב ע"א): "אמר רבא: מניין לתחיית המתים מן התורה? שנאמר 'יחי ראובן ואל ימֹת'. 'יחי ראובן' - בעולם הזה. 'ואל ימֹת' - לעולם הבא". ואילו רבנו בחיי מפרש את כוונת התרגום כרמז לגלגול נשמות. (מתוך ספר "פרשגן" - ביאור חדש לתרגום אונקלוס - בכתיבה)

3רש"י ד"ה ויהי מתיו מספר, נמנין במנין שאר אחיו, דוגמא היא זו וכו'. כלומר לא יגרום מעשה בלהה להוציא את שבט ראובן ממנין שנים עשר שבטי ישראל. מסתבר שיש להבין התיבה "דוגמא" ב"כמו", כלומר כמו שנאמר בבראשית (לה, כב), "ויהיו בני יעקב שנים עשר", דהיינו ראובן בתוכם. (פ' וזאת־הברכה תש"ן)