ברכת אשר על התורה, דברים לג:ח

1"...תֻמיך ואוריך" וגו'. תמהתי, למה משה רבנו ע"ה הופך את הסדר לעומת שמות (כח, ל), שם אומר: "את האורים ואת התֻּמים". (פ' וזאת־הברכה תשס"ח) וכך כתב השל"ה הק' על פרשתנו (תורה אור אות יג): מה שאמר הכתוב "וללוי אמר תֻמיך ואוריך" (דברים לג, ח). וקשה: דהוה ליה למימר 'אוריך ותמיך', כי כן בכל מקום מזכירים 'אורים ותומים'. וכן הוא בדין, כי מתחלה האירו האותיות והיו בולטות, ואחר כך היו נשלמים ונעשים מהם תיבות. והנני אקדים הקדמה, כי לא כמידותיו של הקדוש ברוך הוא מידת בשר ודם, אצל השם יתברך מתחלה הנסתר ואחר כך נמשך ברצונו ההתפשטות וההתגלות, ואצל השגת האדם הוא להיפך, מתחילה צריך להבין הנגלה ואחר כך עולה בהשגתו למעלה למעלה מהנגלה אל הנעלם... הרי מצד ה' יתברך ברוך הוא, הוא רוחניות תומים ואורים, ומצדינו דהיינו השגת הכהן והשואל באורים ותומים, מתחילה אורים ואחר כך תומים. ומה שאמר 'וללוי אמר תמיך ואוריך', הנה מאמר "תֻמיך ואוריך" - מדבר עם השכינה יתברך. ואחשוב שרש"י כיון לזה במה שכתב, וזה לשונו: "תֻמיך ואוריך - כלפי שכינה הוא מדבר", הנה שרתה השכינה על רש"י ז"ל, שבמילות קצרות אלו תיקן ורמז לכל מה שכתבתי. ע"כ.

2רש"י ד"ה תריבהו, כתרגומו; דבר אחר, ...נסתקפת לו לבוא בעלילה, אם משה וכו'. כלומר לפי אונקלוס ("בחרתהי על מי מצותא ואשתכח מהימן") במריבה של ישראל עם משה בקדש כשלא היו להם מים לשתות, לא היו בני שבט לוי בכלל המריבים ונמצאו נאמנים לפני הקב"ה. ודרך אחרת היא, לומר שמשה התכוון לדבר בשבחו של אהרן שלא אמר "שמעו נא המורים...", ומה שנענש שלא נכנס לארץ, זה מפני שלא עיכב בו במשה. (פ' וזאת־הברכה תשמ"ח)

3ובאשר למילה "נסתקפת" ראה תרגום אונקלוס לפסוק "ושם לה עלילֹת דברים" (למעלה כב, יד) שתרגם: וישוי לה תסקופי מלין. ע"כ. היינו לשון עלילה. (פ' וזאת־הברכה תשנ"א)