ברכת אשר על התורה, דברים ו:ח

1"וקשרתם לאות על ידך והיו לטֹטפֹת בין עיניך". צריך לבדוק, אם יש הבדל בין תפילין של יד לתפילין של ראש, שכן לפי הכתוב בתפילה של יד המצוה היא בקשירה, ובתפילה של ראש - בעצם היותה "בין עיניך", אפילו בלא קשירה. (פ' ואתחנן תשמ"ח) הערת ר' חזקי פוקס שי': אכן כך מסקנת התוספות במסכת מנחות (לה ע"ב ד"ה משעת). לעומת דעת ר"ת שם, שיש צורך בקשר של קיימא (שאיננו נקשר מחדש בכל יום) הן בתפילין של יד הן בתפילין של ראש, שיטת רבנו אליהו היא, שצריך לקשור בכל יום מחדש, הן את של יד הן את של ראש. תוספות ממשיכים (לו ע"א) ואומרים: "ומסתברא כדברי ר"ת בתפילין של ראש וכדברי רבינו אליהו בתפילין של יד, דכתיב בשל יד: 'וקשרתם לאות על ידך', דמשמע דכל שעה שמניח צריך לקשירה".

2"...לטֹטפֹת". מתרגם אונקלוס "לִתְפִלִּין", לשון רבים, אף על פי שהכתוב מתייחס רק לתפילה של יד. והרי זו שאלה לר' רפאל בנימין פוזן שי', אם אספיק למצוא אותו לפני נסיעתנו לאנגליה. (פ' ואתחנן תשנ"ב) וראה תשובתו להלן (יא, יח).

3וייתכן שכאן המקור לשימוש בלשון רבים לתפילה יחידה - תפילין של יד, של ראש. כך בלשון ההלכה וכך בלשון העם, ולא כמו במנחות (לח ע"א), שם נאמר: "תפילה של יד אינה מעכבת את של ראש". (פ' ואתחנן תש"ס)

4רש"י ד"ה והיו לטֹטפֹת בין עיניך, ...טט בכתפי שתיים, פת באפריקי שתיים. ע"כ. תמיד תמהתי על נסיונותיו של רש"י (הערת הגר"א נבנצל שליט"א: גמרא היא במסכת מנחות לד ע"ב) לבאר מילים קשות במקרא בעזרת לשונות זרות (השווה למעלה ב, ו), וכאילו התורה קלטה לשונות זרות. רק עתה ראיתי את דברי בעל "דבק טוב" (מובא בהערה 57 בחומש "תורת חיים"): כשברא הקב"ה עולמו, היה רק לשון הקודש, וכשבלל הקב"ה הלשונות בדור הפלגה, בא לשון הקודש גם בשאר הלשונות. אם כן ממילא הוא לשון הקודש שבא בלשון אחר גם כן. ע"כ. (פ' ואתחנן תשנ"ה)

5והשווה דברי רש"י להלן (יג, א ד"ה לא תֹסף עליו) "חמשה טטפות בתפילין", וראה מה שכתבתי שם. (פ' ראה תש"ס)