ברכת אשר על התורה, דברים ח:י

1"ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך" וגו'. כתב רבנו דוד אבודרהם (ברכת הלחם וזימון וברכת המזון): ואמרינן בפרק שלושה שאכלו (ברכות מו ע"א) שהאורח מברך המזון כדי שיברך לבעל הבית. וכתב הירחי שיש סמך לדבר ממה שכתוב "ואכלת ושבעת וברכת את" - לרבות בעל הבית. ע"כ. כלומר אין כאן דרשת "את" של חז"ל, אלא שהירחי והאבודרהם מסמיכים את דברי הגמרא לפסוק.

2ואולם ב"עץ יוסף" בסידור "אוצר התפילה" מוער: איתא בירושלמי דברכות: "את" - לרבות בעל הבית.

3וב"עולם התפילה" מעיר: ירושלמי ברכות פ"ז, אך לא מצאתי שם. מכל מקום לא מדובר בברכה בשם ומלכות כמו ברכת המזון עצמה וברכת התורה שהן שתיהן דאורייתא, אלא בברכה מעין זו שבה מברך איש את רעהו.

4והנה נוסחה של ברכה זו בגמרא שם הוא: אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: בעל הבית בוצע ואורח מברך. בעל הבית בוצע - כדי שיבצע בעין יפה. ואורח מברך - כדי שיברך את בעל הבית. מאי מברך? "יהי רצון שלא יבוש בעל הבית בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא".

5ורבי מוסיף בה דברים: "ויצלח מאד בכל נכסיו, ויהיו נכסיו ונכסינו מוצלחים וקרובים לעיר, ואל ישלוט שטן לא במעשי ידיו ולא במעשי ידינו, ואל יזדקר לא לפניו ולא לפנינו שום דבר הרהור חטא ועבירה ועוון מעתה ועד עולם". ומרן מביא ב"שולחן ערוך" נוסח מאוד דומה.

6ר' יעקב עמדין בסידור "בית יעקב" מביא נוסח קצת שונה: "הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה ואשתו ובניו וכל אשר לו. יהי רצון שלא יבוש בעל הבית בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא, ויצלח מאוד בכל נכסיו, ויהיו נכסיו ונכסינו מוצלחים וקרובים לעיר, ואל ישלוט שטן לא במעשה ידיו ולא במעשה ידינו, ואל יזדקר לא לפניו" וכו'.

7קרוב לזה סידר הגרצ"י קוק בסידור "עולת ראי"ה".

8בסידור הגר"א, בסידור "עבודת ישראל" לר' יצחק בער ובסידור "אוצר התפילות" הברכה אינה מופיעה.

9בסידור "תפילת החדש" לרב חיד"א נוסח יפה במיוחד (דפוס ליוורנו תרפ"א): "הרחמן הוא יברך בעל הבית הזה ובעל הסעודה הזאת, הוא ובניו ואשתו וכל אשר לו, בבנים שלא ימותו ובנכסים שלא יתמו. בָּרֵך ה' חילו ופועל ידיו תרצה ויהיו נכסיו מוצלחים וקרובים לעיר, ואל יזדקק לפניו שום חטא והרהור עוון מעתה ועד עולם. שש ושמח כל הימים בעושר ונכסים וכבוד עד עולם, ולא יבוש בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא, אמן כן יהי רצון".

10ב"משנה ברורה" (סימן רא סק"ה) מובא: בספר "לחם חמודות" תמה למה אנו משנים נוסח הברכה דבעל הבית ממה שנאמר בש"ס. ע"כ. ובדומה תמה בעל "תורה תמימה" על אתר (אות כד): וכעת נוהגין שזוכרין ענין זה בברכות הרחמן הוא יברך את בעל הבית וכו', ותימא שאין אומרים הברכה כנוסחתה בגמרא.

11ואני עבדכם תמה, למה קיצרנו עד כדי כך - וברוב הסידורים השמטנו לחלוטין - ברכה זו שבעל הבית או בעל הסעודה ראוי לה, והרי איננו רוצים להיות כפויי טובה.

12הבה נברך אפוא את בעל הבית הזה בכל הנוסחים היפים שבברכה, אותו ואשתו וכל אשר לו, ואולי גם ננהיג־נחזיר ברכה חיובית זו בברכת המזון שלנו.

13הגמרא במסכת ברכות (כא ע"א) אומרת: "מנין לברכת המזון לאחריה מן התורה? שנאמר (ח, י) 'ואכלת ושבעת וברכת'. מנין לברכת התורה לפניה מן התורה? שנאמר (לב, ג) 'כי שם ה' אקרא הבו גֹדל לאלהינו'". דומה שרק שתי ברכות אלה הן מן התורה, ואופייני שאחת - לפני המעשה, והאחרת - אחריו. ברכת התורה שאת לימודה אין להגביל (ולא בכדי נמשך לעניינו הלילה אחר היום - כדי לצמצם הפסקתו וליתן לו את מירב הזמן) - לפניו, ואילו ברכת המזון שבו יש מקום להגביל - אחר האכילה. (פ' האזינו תשל"ז)

14רמב"ן ד"ה ואמר ואכלת ושבעת וברכת, ...וטעם על הארץ הטובה, כמו "ועל הארץ הטובה" וכו'. כלומר לפי חז"ל, שבפסוק זה בא הציווי על ברכת המזון, יוצא שהכתוב מצמצם את חובת הברכה למי שנמצא "על הארץ הטובה", ולפי זה מצוות ברכת המזון אינה נוהגת בחו"ל, וזה אינו. לכן מבאר הרמב"ן שלפי חז"ל צריך ללמוד פסוק זה כאילו יש בו ו"ו־החיבור "ועל הארץ הטובה". כלומר יש כאן שתי ברכות, אחת על השובע, והיא ברכת הזן, ואחת על הארץ, והיא ברכת הארץ. (פ' עקב תשנ"ה)