ברכת אשר על התורה, שמות טו:יד

1"...שמעו עמים ירגזון". שלא כמו למעלה (בראשית מה, כד), אין תוהים כאן באשר למשמע הפועל רג"ז, ולכאורה זה משום שכאן משמע - פח"ד - ברור מתוך ההקשר. (פ' בשלח תשנ"ה) וראה מש"כ שם.

2רש"י ד"ה ירגזון, מתרגזין. ע"כ. כלומר הכתוב משתמש בזמן עתיד במשמעות הווה. ושיעור הכתוב הוא: כאשר שמעו מיד החלו להיות מתרגזים. (פ' בשלח תשנ"ט)

3"...אחז ישבי פלשת... כל ישבי כנען". ב"ישבי" הראשון הטעימו בעלי הטעמים טפחא וממילא באה כאן פ"א דגושה, ואילו "ישבי" השני מוטעם במרכא וממילא הכ"ף של "כנען" רפויה. מה ראו בעלי הטעמים לעשות כן? (פ' בשלח תש"ן, בתל־אביב) וראה דברי הרב מרדכי ברויאר בספרו "טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת" (עמ' 109). (הערת ר' חזקי פוקס שי')