ברכת אשר על התורה, שמות טו:כה

1רש"י ד"ה שם שם לו, ...שבת ופרה אדומה ודינין. ע"כ. וקשה לי, מה עניין יש ללמדם לבני ישראל דיני פרה אדומה לפני דיני טומאה וטהרה שניתנו להם בסיני? והנה בגמרא (סנהדרין נו ע"ב) ישנה ברייתא לפיה ניתנו להם במרה מלבד ז' מצוות דבני נח "דינים ושבת וכיבוד אב ואם", ואלו במכילתא על אתר ישנה מחלוקת - "חוק, זה שבת, ומשפט, זה כיבוד אב ואם, דברי רבי יהושע. רבי אלעזר המודעי אומר, חק אלו עריות... ומשפט אלו דיני אונסין ודיני קנסות ודיני חבלות", ופרה אדומה אינה נזכרת כלל.

2ובעל "דבק טוב" כותב שהיתה לרש"י גזירה שווה "חק" "חק", ושם בהגהות הוא נותן טעם, לנתינת פרשת פרה אדומה דווקא בהזדמנות זו - "לקרב אל שכלם במופת, שאף על פי שהפרה מטמאה כל העוסקים בה, תוכל לטהר, שהרי העץ היה סם המות, כמאמר חז"ל, מכל מקום מתקו המים ממנו". וראה אצל ר' חיים דב שעוועל מקור לרש"י - סדר עולם זוטא, שם כתוב: "בשנת ב' אלפים תמ"ח לבריאת העולם... באותה שנה בחודש השני נתנו לישראל במרה מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם, שבת ופרה אדומה ודינים" (וראה "תורה שלמה" אות רפט שם מצויינת השערה שמאן דהוא הגיה לשון סדר עולם על־פי רש"י כאן). (פ' בשלח תשמ"ב, תשנ"ו מוצא).

3ובשבת אמר לי שכני ר' יהודה גרינשפן שי' דבר פשוט - אצל רש"י היה כתוב: וכ"א (כיבוד אב), ואצל ה"בחור הזעצער" התחלפו כ"ף בפ"ה ואחר כך בא מישהו ופתר פ"א - פרה אדומה. וזה אפשרי ואף סביר, ואכן בדומה לכך כתב בעל "תורה תמימה" על אתר (אות לו). והנה בדפו"ר כתוב: ...שבת ופרה אדומה ודינין. וראה אצל "יוסף הלל", שרש"י בא כאן לפרש רק, מהם חוק ומשפט. (פ' בשלח תשס"ג) וראה מש"כ להלן (כד, ג). גם שם הזכיר רש"י פרה אדומה, ואמנם אין לכך מקור במקורות חז"ל שלפנינו, מכל מקום מצאנו מקור לדבר בפיוטו (קדושת אצולת אומן לפרשת פרה) של רבי אלעזר הקליר: "ממרה חוקה גזר...", ויתכן שזהו מקורו של רש"י (פיוט זה של רבי אלעזר הקליר נאמר מדי שנה בפרשת פרה על־ידי בני אשכנז וצרפת. רש"י הכיר היטב פיוטים אלו, ואף ביאר לתלמידיו דברים מוקשים שבפיוטי הקליר, כמובא במבוא ל"ערוגת הבושם" עמ' 6. פיוטי הקליר מיוסדים על דברי חז"ל, ואם הקליר כתב כן ודאי נמצא מדרש כזה לפניו - הערת ר' חזקי פוקס שי'). וקשה לומר שמדובר בטעות סופר, שכן כדברי רש"י יש גם ברמב"ן על אתר ובספר דברים (ה, יא), וכן באור זרוע (הלכות ערב שבת סי' יא) ובראשונים נוספים. וראה "נחלת יעקב" שכתב: ומכל מקום דברי הרב הם קרובים לפשט, ודעתו רחבה, בודאי מצא כן באיזה מדרש. וראה פני יהושע (ברכות ה ע"א ד"ה אמר) שמה שנצטוו ישראל על פרה אדומה במרה, אף־על־פי שלא היה אז בידם לקיימה, הכוונה שנצטוו רק מצד עצם הלימוד, ללא הקיום. (הראני יעקב קפלן שי'. וראה "מרגליות הים" על סנהדרין נו ע"ב אות כו - הראני ר' גרשון באס שי')

4רמב"ן... וכן ביהושע נאמר, "ויכרת יהושע ברית לעם ביום ההוא, וישם לו חק ומשפט בשכם" (כד, כה), אינם חוקי התורה והמשפטים, אבל הנהגות ויישוב המדינות, כגון תנאים שהתנה יהושע, שהזכירו חכמים. ע"כ. יש כאן בדברי רמב"ן הפרדה מעניינת בין משפטי התורה והלכות חברה. (פ' בשלח תשמ"ד)

5ואולי אפשר לקשור דבריו אלה לדבריו לפסוק "ועשית הישר והטוב" (דברים ו, יח), "...לפי שאי־אפשר להזכיר בתורה" וכו'. כלומר, ענינים אלו צריכים להסתדר על־פי הסכמה כללית וכדו'. (פ' בשלח תשנ"ז)