ברכת אשר על התורה, שמות טז:יד

1רש"י ד"ה ותעל שכבת הטל וגו'. כשהחמה זורחת, עולה הטל שעל המן... ורבותינו דרשו, שהטל עולה מן הארץ באויר, ובעלות שכבת הטל נתגלה המן וראו "והנה על־פני המדבר" וגו'. ולא ידעתי, מה הבדל יש בין דברי רש"י ובין דרשת רבותינו שהוא מביא. ו"שפתי חכמים" מבקש למצוא הבדל (אות ט), אך לא הבחנתי בו. (פ' בשלח תשמ"ו)

2וקשה לי, מאי נפקא מינה בעיני רש"י ז"ל בעניין זה בין מים ובין טל, ומעניין אם נסיון כזה אכן מצליח. שאלתי את חתני יחיאל שי' והחזיר לי בשאלה, לכאורה בדין, מאי נפקא מינה בין מים לטל במשקין המכשירין לקבלת טומאה, שצריך למנותם בנפרד. (פ' בשלח תשמ"ח) על כך השיב ר' חזקי פוקס שי': יתכן שחכמים חששו שאם ימנו אך ורק 'מים' ולא 'טל', עלולים אנשים לטעות ולחשוב שרק מי גשמים או נהרות וימים מכשירים לקבל טומאה, אבל טל שבדרך כלל אין בו אלא לחלוחית בלבד ואיננו מרטיב - לא יכשיר. כלומר אין כאן אמנם חילוק מהותי בהגדרתם של מים לעומת טל, אבל יש כאן חילוק בדעתם של בני אדם.

3יפה פירש דיבור זה ר' שמואל פ. גלברד ב"לפשוטו של רש"י". לפי באורו, פירושו הראשון של רש"י הוא, ששכבת הטל עלתה מן הארץ לקראת החמה. הקושי בפירוש זה הוא שלפי זה משמעותה של המלה "ותעל" שבפסוקנו הפוכה ממשמעותה בפסוק הקודם (כאן "ותעל" משמעו: נעלם והלך, ושם: הגיע ונשאר). נראה שמסיבה זו מביא רש"י דברי חז"ל, לפיהם הכתוב בא להשמיענו חיבתם של ישראל, שהקב"ה משנה סדרי בראשית בשביל טובתם (ראה לשון חז"ל שם - שמות רבה לח, ד), ובדומה לפסוק הקודם, אף כאן "ותעל" משמעו: עלה וכסה את המחנה. הטל עלה מן האדמה לאויר העולם, וכך התגלה לבני ישראל, וראו "והנה על פני המדבר" וגו'. והנה גם הוא התעלם מן השאלה הקשה באשר לניסוי הפיזיקלי שרש"י מציג. (פ' בשלח תשנ"ב)