ברכת אשר על התורה, שמות יז:טו

1רש"י ד"ה ויקרא שמו, של מזבח - ה' נסי, ...לא שהמזבח קרוי ה' אלא המזכיר וכו'. לכאורה הדיבור השני סותר את הראשון. וקשה לי, מה מפריע לרש"י, אם אכן המזבח ייקרא בשם? (פ' בשלח תשמ"ט, תשנ"א) וראה "ספר הזכרון" לספר בראשית (לג, כ). (הערת ר' חזקי פוקס שי')

2רש"י ד"ה כי יד על כס וגו'. עתה אני נזכר ששמעתי פעם (בערך בשנת התרצ"ו מפי אחד האחים פולדא בפולדא), ואימתי יהיה שמו שלם וכסאו שלם, כאשר יבנה בית־המקדש, כאמור (תהלים קלב, יג) "כי בחר ה' בציון, אוה למושב לו", האל"ף של "אוה" תשלים את "כס" ואילו ו"ו וה"א ישלימו את שמו ית'. (פ' בשלח תשמ"ח)

3שם. ...להיות לו מלחמה ואיבה עולמית וכו'. ולא ידעתי, מה רוצה לומר. אם המלחמה לא הוטלה על ישראל, מה מנע ממנו יתברך לסיימה מיד? ומה פירוש עולמית? והרי היום נתערבבו האומות, ובשביל ישראל המצוה אינה ניתנת לקיום, ומה אפוא המצוה? ובכלל מותר לשאול, מה דינן של מצוות שהמציאות עשתה אותן בלתי־רלוונטיות? האם צריך להשתדל ליצור להן מציאות? (פ' משפטים תשנ"ג) ודאי יכול היה ה' לסיים מלחמה זו מתחילה, אבל רצה להשריש בלבנו דברי חז"ל (ספרי ראה פד) שאמרו: "וכי יש שונאים לפני מי שאמר והיה העולם?! אלא מגיד הכתוב שכל מי ששונא את ישראל כמי ששונא את המקום!". המלחמה בעם ישראל, איננה רק מלחמה על טריטוריה, אלא מלחמה על גילוי שם ה' בעולם! וראה רא"ם שאין הכוונה שתמיד נילחם בעמלק, שהרי בא סנחריב וכו', אלא שנשטום אותם בלבבנו תמיד, וזהו שכתב רש"י 'להיות לו מלחמה ואיבה עולמית', דבא לפרש שלשון מלחמה הוא איבה. כלומר המלה 'עולמית' איננה מדברת על המלחמה אלא על האיבה בלבד. (הערת ר' חזקי פוקס שי')