ברכת אשר על התורה, שמות כ:כב

1רש"י ד"ה כי חרבך הנפת עליה, הרי "כי" זה משמש לשון פן שהוא דילמא וכו'. ולא ידעתי, למה צריך לומר כן במקום פשוט - כי (=מפני) שעליה (על הגזית) הנפת חרבך וכו'. (פ' יתרו תשנ"ה)

2"ואם מזבח אבנים... לא תבנה אתהן גזית... הנפת עליה" וגו'. אף כי נושא המשפט הוא מזבח, מסב כבר ראב"ע את הכינוי "אתהן" על "אבנים". ברם, משום מה אינו אומר, על מה מוסב "עליה" - על אבן בודדת? וצ"ע. (פ' יתרו תשנ"ט)

3שבת בר־המצוה שלי חלה בפרשת משפטים־שקלים. דומה שהיה זה מקרה מיוחד במינו שיהיה בר־מצוה נוסף באותה השבת. היה זה בנו הבכור של אחד הפרנסים (כך קראו לגבאים). מאוד רציתי לקרוא את כל הפרשה, כפי שנהגו קודמיי המעטים מבני "יהודי מזרח אירופה", ואמנם הדבר התאפשר לי. הרב ציוה שלא אדרוש דרשה (בעל־פה, כפי שהיה מקובל, ולא קריאה מן הכתוב כנהוג היום) כי אם אלמד עמוד גמרא עם רש"י ותוספות, ואכן כך עשיתי - בבא קמא ב ע"א. למחרת, ביום א' אחר־הצהריים התקיימה קבלת־פנים, בבית (איש לא חשב על עריכתה באולם). ספרי הקודש שקיבלתי, אבדו עם יתר ספרי בזמן עלייתי ארצה, כחמש וחצי שנים מאוחר יותר.