ברכת אשר על התורה, שמות כב:כח
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Exodus 22:28
Open in the reader →1רש"י ד"ה מלאתך, ...והם ביכורים. ודמעך, התרומה, ואיני יודע מהו לשון דמע. ע"כ. והנה במסכת תמורה (ד ע"א) מפרש רש"י: לפי שהיא מדמעת ועולה באחד ומאה, מפיק לה קרא בלשון דימוע. היינו: אם התערב חלק אחד תרומה במאה חלקים חולין, נוטל חלק אחד מתוך התערובת לתרומה והשאר חולין. ולשון דימוע הוא: עירוב - התרומה מתערבת ושוב עולה מן התערובת. וראה "אמרי שפר" שמה שכתב רש"י שאינו יודע הוא גם לפירושו בתמורה, שאינו יודע איך דימוע לשון תערובת. ובעל "תורה תמימה" מסתייע מכאן לדעה שהפירוש למסכת תמורה המיוחס לרש"י, אינו שלו, משום שכאן רש"י כותב שאינו יודע פירוש "ודמעך", ושם פירשו. והנה אף כי בענוותו אומר רש"י "איני יודע", מפרש מלאה ודמע בקטגוריות של מצוות, בניגוד לכל יתר המפרשים על אתר, שכל אחד מהם מוכיח פירושו. (פ' משפטים תשמ"ח)
2רש"י ד"ה בכור בניך תתן לי, ...כדי לסמוך לו "כן תעשה לשורך"...אף בכור בהמה דקה מטפל בו ל' יום וכו'. ראה "נחלת יעקב" שגורס ברש"י "לשרך לצאנך" כדי ליישב הרישא עם הסיפא, שכן בסוף הדיבור כתב רש"י "אף בכור בהמה דקה מטפל בו ל' יום". ור' שמואל פ. גלברד ב"לפשוטו של רש"י" כתב: נראה שיש למחוק מלת "דקה" שנוספה בטעות על־ידי מעתיק. כי רש"י מפרש לפי המכילתא שאינו מבדיל בין בהמה גסה לדקה בענין שלושים ימי ההמתנה, וחולק על המשנה בבכורות (פ"ד מ"א) "עד כמה ישראל חייבין ליטפל בבכור? בדקה שלושים יום ובגסה חמשים יום". (פ' משפטים תשמ"ז)