ברכת אשר על התורה, שמות כה:לב

1רש"י ד"ה יצאים מצדיה, לכאן ולכאן באלכסון וכו'. התמונה שרש"י מצייר היא ברורה ועל כן תמוהה ביותר התמונה המקובלת של קנים היוצרים חצי עיגול. כך אצל משה לוין בספרו היפה "מלאכת המשכן", כך בסמל המדינה, וכך בתבליט שבשער טיטוס ברומא, (האמן־הפסל ההוא - יתכן שראה או לפחות שמע מפי עדי־ראיה על צורת המנורה). רק אצל שלום דובער שטיינברג יש קנים באלכסון, ואולם שם זה מובן, שהרי הוא איש חב"ד (ראה הסברו של הרבי מלובביץ' בליקוטי שיחות חלק כ"א, פרשת תרומה, שהכריע כציורו של רמב"ם). אך ראה לעומת זו ב"דעת מקרא" שני צילומים, וציור של ר' יעקב יהודה ז"ל. (פ' תרומה תשנ"ו)

2אך אפשר, כדברי אריאל שי', שהתמונה שבשער טיטוס היא של אחת המנורות הנוספות שהיו במקדש. (פ' תרומה תשס"ז) וראה דברי הרב ישראל אריאל בספרו "מנורת זהב טהור" (עמ' 61), שכתב: יש שרצו לתלות בדברי רש"י שיטה האומרת שלמנורה קנים ישרים. כך כותב בעל "מעשה חושב" (פרק ז, סעיף ז): "ומדברי רש"י שבחומש, דכתב 'יוצאים באלכסון', נראה שלא היו (הקנים) בעיגול". אך הלשון 'באלכסון' כשלעצמה אין בה כדי להוכיח שהקנים היו בקו ישר, שהרי קנה המנורה עולה בעיגול, אף הוא פונה 'באלכסון' ובשיפוע מן הקנה האמצעי ועד לקו הגובה של הנרות כולם. כך היא משמעות המלה 'אלכסון' בשימושה בלשון וכפי שהיא מוסברת במילון, שעניינה לא רק קו ישר החוצה מזוית לזוית, אלא גם: קו עקום, קו משופע, לא אנכי ולא מאוזן. רק בלשון המקצועית בהנדסה משתמשים במלה אלכסון להגדרת קו ישר מזוית לזוית. המעיין בפירושו של רש"י יווכח, שהמלה 'אלכסון' בפירושו, עניינה - קו עקום. מוצאים זאת רבות בלשון רש"י... ראה בפירושו של רש"י לבמדבר (לד, ד) בענין גבולות הארץ, שם מתארת התורה את מהלך הגבול, והתורה משתמשת במילים: "ונסב הגבול", שעניינן - כמובן - סיבוב, עיגול ופניה של הגבול. ראה שם, שרש"י משתמש במלה 'אלכסון' להסברת המושג - נסב... כמו כן ראה מה שכתב רש"י בבמדבר (לד, יא). ע"כ. עיי"ש עוד מה שכתב באשר למנורה שבשער טיטוס. הערת הגר"א נבנצל שליט"א: קנים אינם צומחים בעגול אלא בקו ישר.