ברכת אשר על התורה, שמות כה:ה
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Exodus 25:5
Open in the reader →1רש"י ד"ה תחשים, מין חיה, ולא היתה אלא לשעה (שבת כח ע"ב). ע"כ. כלומר חיה זו הופיעה להם ליוצאי מצרים במדבר, והם צדוה על שום עורה הססגוני. (פ' ויקהל־פקודי תשנ"ג)
2ותמוה שרש"י מכריע כאן "מין חיה", אף־על־פי שבגמרא שם נאמר במפורש: ולא הכריעו בה חכמים אם מין חיה הוא אם מין בהמה. (פ' תרומה תשנ"ד) וראה "ספר הזכרון" שכתב: אומר אני דלאו דווקא חיה, אלא רצונו לומר מין חיה או מין בהמה. ובירושלמי שבת (פ"ב ה"ג) מפורש שהוא מין חיה.
3ולכאורה בגמרא שם מקור הביטוי "מין חיה" או "מין בהמה" או "מין צמח" השכיח כל כך בספרותנו עד לדורנו, ובדרך כלל המלה "מין" מיותרת לגמרי. (פ' תרומה תש"ס)
4רש"י ד"ה ועצי שטים, ...יעקב אבינו צפה ברוח הקודש... והביא ארזים למצרים ונטעם, וצוה לבניו ליטלם עמהם כשיֵצאו ממצרים (תנחומא ט). ולא ידעתי, למה רש"י (המדרש) מדבר בארזים בשעה שהכתוב מדבר בשטים, והרי מן הסתם אין זה היינו הך. גם קצת תמוה שרש"י חוזר על הדברים כלשונם כאן להלן (כו, טו). (פ' תרומה תשמ"ח) כאן באה ההופעה הראשונה של עצי השטים, ולכן התקשה רש"י מהיכן היו להם עצי שטים, ולהלן (כו, טו) נאמר "ועשית את הקרשים". שם נדרש רש"י לשאלה מדוע נקראים קרשים אלו "הקרשים" בה"א־הידיעה. ועל כן נזקק שוב לדברי חז"ל אלו שהקרשים היו אותם הקרשים הידועים שהוכנו מהעצים שנטע יעקב. ובאשר להחלפה בין עצי שטים לארזים ראה דברי הגמרא במסכת סוכה (לז ע"א) שם מבואר שהשיטה היא אחת מעשרה מיני ארזים.
5והנה מן האמור להלן (לה, כד) "וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת העבדה הביאו", משמע: מי שיש לו במקרה, כמו שיש לאחר תכלת או ארגמן, ולא כדברי המדרש. (פ' תרומה תשנ"ה)
6וראה "דעת זקנים מבעלי התוספות" על אתר שכתב: ועצי שטים נוטריקון - שלום, טובה, ישועה, מחילה. ובמדבר היו שם יערים גדולים שנטלו משם אותם עצים הקרויים שטים... ועל שם היער נקרא המקום שטים... והוא עץ קל מאוד וחלק, ותדע שהוא קל, שהרי מ"ח קרשים ואדניהם, ל' עמודים ואדני החצר וט' עמודי המשכן וחמש של המסך וד' של הפרוכת ויתדותם ואדניהם - את כל זה מושכין שמונה בקר שנתנו לבני מררי, כמו שמפורש בפרשת נשא, ואף־על־פי שהקרשים גבהן עשר ורוחבן אמה וחצי ועביין אמה, אלא שמע מינה כי עץ קל מאוד היה. (וכעין זה בראב"ע על אתר). וראה אצל ר' יהודה פליקס שי' "טבע וארץ בתנ"ך", והפניתי תשומת־לבו לדעה זו, במיוחד בקשר להערה 34 שבמאמרו על השטה שם. (פ' תרומה תשנ"ו)