ברכת אשר על התורה, שמות כה:ו

1"שמן למאֹר, בשמים לשמן המשחה" וגו'. כלומר כאן נתבקשו לתרום רק שמן למאור, ואין הכתוב מגלה, מנין היה להם שמן המשחה ושמן למנחות. ובאשר לטיבו של השמן למאור פורט הכתוב להלן (כז, כ) "שמן זית זך כתית". (פ' תרומה תשנ"ח) וראה רש"ש למסכת שבת (קנה ע"א) שכתב כי מלת שמן של "שמן למאֹר" מוסבת גם על "לשמן המשחה", שכן נאמר: "שמן למאֹר בשמים לשמן המשחה", והוא כאילו כתוב 'שמן למאור, שמן ובשמים לשמן המשחה'. וראה דברי ר"י בכור שור, תוספות ב"הדר זקנים" ו"העמק דבר" על אתר.

2ומכל מקום קשה לתאר, מנין היו להם שמנים אלה. והשיב בני שלום שי' (ראה להלן כז, כ), שיתכן שהשתמשו בנותר אחר עשיית שמן הזית הכתית עבור השמנים האחרים. (פ' תצוה תשנ"ט) וראה מש"כ להלן (כז, כ) באשר להשגת השמן בכלל בתנאי המדבר.

3ועוד: לכאורה אין פסוק זה כאן במקומו, שהרי מוזכרים בו דברים הדרושים כתרומה לתפעולו של המשכן, ולא להקמתו אשר בה דנים כאן. ואכן חוזר הכתוב על הצורך בתרומת השמן להלן (כז, כ), אלא שלכאורה גם שם אין זה מקומו, כי הרי עדיין לא דובר בבגדי־כהונה. ועוד: אין שם חזרה על הזמנת תרומת הבשמים לשמן המשחה ולקטורת. וראה מה שכתבתי שם. (פ' תצוה תשנ"ט) וראה דברי "דעת זקנים מבעלי התוספות" שכתב: תימה שכל הפרשה בצרכי בנין, חוץ מפסוק זה שהוא צורך שולחן גבוה, ואינו אומר חטים ללחם הפנים וכבשים לתמידין ועצים למערכה? ויש לומר ששלושתן צורך בנין הן - שמן המשחה, שבו נמשחו ונתקדשו כל כלי המשכן, וקטורת נמי, שכן דרך מלכים שמבשמין להם הבית קודם שיכנסו לתוכו, וכל שכן לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, וכן מצינו שעל־ידי הקטורת שכינה נראית, דכתיב "וכסה ענן הקטרת", וכתיב: "כי בענן אראה", ושמן למאור, שכן דרך המלכים להדליק נר לפניהם קודם שיכנסו לבית, ואף־על־גב דלאו לאור הוא (הקב"ה) צריך, מכל־מקום הוא כבוד של מעלה. וראה דברי "העמק דבר" על אתר.