ברכת אשר על התורה, שמות כח:ג
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Exodus 28:3
Open in the reader →1ואתה תדבר אל כל חכמי לב וגו'. חכמי־לב אלה מוזכרים כאן לראשונה, וקצת קשה, כלום לא היה צריך לחכמי־לב לעשיית המנורה והפרוכת וכיוצא בזה? (פ' תצוה תשמ"ז) וראה "אזניים לתורה" שכתב: ולמה הזכיר זה ("חכמי לב") דווקא בבגדי הכהונה? מפני שהם עולים בקדושתם על בנין המשכן, שהרי על הציץ כתוב "קדש לה'" ובכפלי החשן נמצא שם המפורש בן ע"ב אותיות, וכהן גדול הלובש את האורים ותומים, מדבר ברוח הקודש, ושכינה שורה עליו (יומא עג ע"ב), וזה רק בשביל קדושת בגדי כהונה בלא שום צירוף של קדושת המקדש (שהרי שואלים באורים ותומים אף בשדה המלחמה). ממילא צריכים האומנים, עושי בגדי הקודש, לכוון כוונות יתרות ונעלות מבוני המקדש וכליו. לפיכך הזכיר כאן "חכמי לב" ו"אשר מלאתיו רוח חכמה" יותר מאצל בנין המשכן, אף שלמעשה התעסקו במשכן ובבגדי הקודש אותם האומנים, אלא שהוזהרו כאן על כוונה יתרה ומאוד נעלה לפי ערך קדושת בגדי הכהונה.
2ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו... ועשו וגו'. הפנייה היא אל רבים, אך התיבה "מלאתיו" - מלאתי אותו, היא לשון יחיד. ואולי אפשר לומר, בדוחק, שלשון היחיד מוסב על "לב" ולא על "חכמי". ואכן כך מפרש ראב"ע (וכך מבואר כבר בזוהר ב תצוה קעט ב: אשר מלאתים מבעי ליה. אלא "אשר מלאתיו" לההוא לבא. הערת ר' זאב נוימן שי'). (פ' תצוה תש"ן, תשס"א) ובפירושו הקצר הביא ראב"ע הסבר נוסף: אשר מלאתי כל אחד ואחד מהם. וראה "העמק דבר" על אתר.
3רש"י ד"ה לקדשו לכהנו לי, ...ולשון כהונה - שירות הוא, שנטריא"ה בלע"ז (הייליגקייט). ע"כ. וצ"ע מנין שלשון כהונה שירות הוא, והלעזים מציינים לכאורה קדושה - Heilig keit, Saitee. כלומר לכאורה יש כאן סתירה בין ביאורו של רש"י לתרגומו שלו ללעז, ואין זה מסתבר. (פ' תצוה תשמ"ז, תשמ"ט)
4זה עתה שאלתי את ר' משה קטן שי' שסיפר לי דרך אגב, בעקבות טרוניה מצדי, שאכן הכין לעזי רש"י לתורה לדפוס, וכי יראו אור בעוד כחודשיים. לדעתו רש"י כתב סרשנט"ה - Sergante ופירושו Servante (משרת), ואם כך הכל אתי שפיר ואין עוד סתירה בין הביאור והתרגום. (פ' תצוה תש"ן)
5זה כמה חודשים שהספר יצא לאור ואכן מועיל ללומד המקפיד. בספרו כתב "שיריינטריא"ה" - Serjentrie, והמתרגם לגרמנית־יידיש טעה והטעה. (פ' תצוה תשנ"א, תשנ"ו)
6קושי אחר בד"ה הוא בכך שאין רש"י מבאר כאן את התיבה "לקדשו" כפי שהוא עושה להלן (ויקרא יט, ב) "קדשים תהיו" - פרושים תהיו, ומתאים היה שאף כאן יפרש "לקדשו לכהנו לי" - להפרישו לכהונה. (פ' תצוה תשנ"ט) דומה שלפי רש"י יש חילוק בין 'קָדוֹשׁ' ל'קִדּוּשׁ'. 'קִדּוּשׁ' משמעותו הזמנה, וכפי שפירש רש"י את מלת "וקדשתם" שבפסוק "וקדשתם היום ומחר" (יט, י) - "וזימנתם, שיכינו עצמם היום ומחר". לעומת זאת 'קָדוֹשׁ' משמעותו נבדל, כמבואר בספר ויקרא (יט, ב) "קדשים תהיו - הוו פרושים" וכו'. כאן נאמר 'לקדשו', ולפי רש"י משמעותו כמו "וקדשתם היום ומחר". (הערת ר' חזקי פוקס שי')