ברכת אשר על התורה, שמות כח:ד
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Exodus 28:4
Open in the reader →1"ואלה הבגדים" וגו'. כאן מונה הכתוב את בגדי אהרן, כשבגדי בניו - בגדי כהן הדיוט - בכלל זה. והשווה להלן (כט, ה-ו) ודברי רש"י להלן (כח, מ-מא). ומשום מה אינו מונה בכתובנו את הציץ, והרי זה תמוה, כי תמיד מדובר בד' בגדי כהן הדיוט וד' נוספים לכהן גדול, וכאן אין אלא שבעה בסך הכל. וזה שאינו מונה כאן אבל מונה להלן (פסוק מב) את המכנסיים, הרי לזה לכאורה כמה טעמים - אם משום שזה מובן מאליו (ראה ראב"ע), ואם משום שהם מוזכרים כבר בסוף פרשת יתרו. ועתה ראיתי דברי "אור החיים" הק', ולעניות דעתי דבריו קצת דחוקים. (פ' תצוה תשנ"ט) וראה ראב"ע על אתר שכתב: ולא הזכיר בפסוק הזה, שהוא סופר בגדי כהונה, את ציץ נזר הקודש, כי אינו בגד. וקדמונינו הזכירו בעבור הרבים שמונה בגדי כהונה. ע"כ. כלומר בעבור שהרוב היו בגדים, לפיכך הזכירו חז"ל את הציץ בין הבגדים. ובאשר לאי איזכור המכנסיים, ראה רמב"ן להלן (כט, ט) שכתב: והטעם שהפריש המכנסיים משאר הבגדים, כי כל הבגדים היה משה מלביש אותם כמו שציוה "והלבשתם", אבל המכנסיים שהם לכסות בשר הערוה, היו הם לובשים אותם בהצנע. (הראני ר' גרשון באס שי')
2רש"י ד"ה ואפוד, לא שמעתי ולא מצאתי בברייתא פירוש תבניתו. ולבי אומר לי... למדנו שהאפוד חגורה היא וכו'. דומה לי שהביטוי היפה "לבי אומר לי" שבכאן אינו במקומו, שהרי רש"י מגיע למסקנתו על פי ראיות ברורות למדי, ולא על פי אמירת הלב. (פ' תצוה תשס"א) ובספר "פרחי רש"י" (עמ' רפא) הביא בשם "אוצר החסידות" מעשה ליישב דברי רש"י אלו, וכה דבריו: רש"י הקדוש ודאי שהיה לבו למעלה ועיניו למטה, ולא היה מציץ מתוך ד' אמותיו חוצה. אירע ועיניו נתקלו פעם במראֵה: שרות רוכבות על סוסים וסינרים חגורים בהן. היה רש"י תמה ומיצר על אותה ראיה, שראו עיניו בשגגה. הגיע לפרשת בגדי כהונה, ונתקשה בתבנית האפוד. חיפש רש"י בברייתא ולא מצא פירושו. חקר ושאל ולא שמע דבר המתקבל על הדעת. לפתע, בהיותו מעיין בענין זה, נצנץ בו הרהור: "לבי אומר לי" שאותה הבטה בשרות הרוכבות - לא למכשול ולא בכדי היתה, אלא כדי להעמידני על תבנית האפוד, שהיה מעין סינור שחוגרות השרות הרוכבות על הסוסים. (הראני ר' גרשון באס שי')
3רש"י ד"ה מצנפת, ...שהרי במקום אחר קורא להם מגבעות (לט, כח), ומתרגמינן: כובעין. ע"כ. פירוש שמצנפת ומגבעת - אחת הן. כלומר לפי רש"י מצנפתו של כהן גדול והמגבעות של כהני הדיוט שווין בצורתן. ואכן מצינו שנקראת מגבעת של כהן הדיוט בדברי חז"ל מצנפת - "כהן גדול משמש בשמונה כלים, וההדיוט בארבעה - כתונת ומכנסיים ומצנפת ואבנט" (יומא פ"ז מ"ה). (פ' תצוה תש"ן)
4ולפי ר' משה קטן ז"ל בספרו, גם כאן תרגום הלעז לגרמנית הוא משובש, שכן הוא מבאר בטעות קופיא - Coife, שהוא שביס עשוי רשת, ולא Haub'e, שהוא מעין כובע מבד. (פ' תצוה תשנ"ח)
5וראה גם רש"י להלן (מ ד"ה ולבני אהרן תעשה כתנת) "ומגבעות היא מצנפת", דהיינו כנ"ל. ואונקלוס מתרגם כאן: מצנפתא, ושם: כובעין, כלומר מדובר בשני דברים שונים וכשיטת ראב"ע (להלן פסוק לו) שכתב: על דרך הפשט אין המגבעות כדמות מצנפת, כי המגבעות כדמות אלה שישימו הזכרים באלה הארצות על הראש, שיכסו הראש והם גבוהים. והמצנפת היא בגד דק ארוך צנוף סביב הראש לבדו. וכך גם שיטת תוספות (סוכה ה ע"א ד"ה ואל). (פ' תצוה תשנ"ט)